תהילים קכ:א מדרש: במדבר רבה, עין יעקב ומדרש תהילים

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר (במדבר ב, א), בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר מְקוֹמוֹת אַתָּה מוֹצֵא משֶׁה וְאַהֲרֹן שָׁוִים, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, מִשָּׁם אַתָּה מוֹצֵא קֶבַע שֶׁמִּתְפַּלְּלִים שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם, אַבְרָהָם קָבַע תְּפִלַּת בֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כז): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וגו', וְאֵין עֲמִידָה, אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. יִצְחָק קָבַע תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ, א): תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וגו'. יַעֲקֹב קָבַע תְּפִלַּת הָעֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יא): וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וגו', וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז, טז): וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וגו'. בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר מְקוֹמוֹת משֶׁה וְאַהֲרֹן מְזֻוָּגִין, רֶמֶז לִשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, (תהלים כט, א): וּבְמִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים. שְׁלשָׁה אָבוֹת הִתְקִינוּ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, וּמִן הָאַזְכָּרוֹת הָאֵלּוּ לָמַדְנוּ לִשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת.

תענית פרק ב - לט מַתְנִיתִין. סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד? מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, [וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא, וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית־דִּין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין: אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם", אֶלָּא (יונה ג׳:י׳) "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה". וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר: (יואל ב׳:י״ג) "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם". עָמְדוּ בִּתְפִלָּה, מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל, וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים, וּבֵיתוֹ רֵיקָם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה, וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת; שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם, וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: זִכְרוֹנוֹת, וְשׁוֹפָרוֹת (תהילים ק״כ:א׳) "אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי". (שם קכא) "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" וְגוֹ'. (שם קל) "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'". (שם קב) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר 'זִכְרוֹנוֹת' וְ'שׁוֹפָרוֹת', אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶן (מלכים א ח׳:ל״ז) "רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה". (ירמיהו י״ד:א׳) "אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת". וְאוֹמֵר חוֹתָמֵיהֶן. עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם, וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר: מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם־סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת.

שיר המעלות אל ה' בצרתה לי וגו'. אמר ירמיהו (ירמיה כ יג) שירו לה' הללו את ה'. למה ועל אי זה דבר כי הציל נפש אביון מיד מרעים. כשהקב"ה גואל את ישראל לא הם מודים בלבד אלא הכל מודים. תחלה גאלם ממצרים וקלסוהו הכל שנאמר (שמות יח ט-יא) ויחר יתרו וגו' עתה ידעתי וגו'. חנניה מישאל ועזריה הוציאן מכבשן האש וקלסוהו הכל שנאמר (דניאל ג כח) ענה נבוכנצר ואמר בריך אלההון דשדרך משך ועבד נגו וגו'. הרי לשעבר ולעתיד כשיוצאין מן הצרות ומן הגלות אומר שבח שנאמר שיר המעלות. שיר המעלה אין כתיב כאן אלא שיר המעלות. כשישראל עולים אינם עולין מעלה אחת אלא למעלות הרבה הן עולין. וכן הוא אומר (דברים כח יג) אתה תעלה מעלה מעלה. וכתיב (שיר השירים ג ו) מי זאת עולה. מי זאת המתעלה מן המדבר. וכשהם יורדין אינם יורדין ירידה אחת אלא (דברים כח מג) ואתה תרד מטה מטה. וכן הוא אומר (איכה ב א) השליך משמים ארץ וגו'. וכשעלו מעלות מעלות הם עולים. לכך נאמר שיר המעלות: