תהילים קלו:י מדרש: מדרש אגדה, תנחומא בובר, פסיקתא דרב כהנא ומדרש שכל טוב

ומת כל בכור וגו'. כששמעו כל הבכורות כך, נתכנסו אצל אביהם, אמרו להם כל מה שאמר משה בא עלינו, עתה אין אתם מבקשים שנחיה, בואו ונוציא את העבריים מבינותינו וילכו להם, והם משיבים אותם ואומרים אפילו כלנו מתים אין אנו משלחים אותם, מה עשו הבכורים נכנסו בפלטורין של פרעה והיו צווחין ומקלסין לפרעה, ואומרין לו בבקשה ממך יצאו העם הזה שלא יבא עלינו רעה ועליך ואנו מתים אמר למשרתיו צאו והכום וקפחו שוקים שלהם אני אומר או נפשי תצא או נפשותיהם של עבריים, ואתם אומרים הוציאו אותם, מה עשו הבכורות נטל כל אחד ואחד חרבו והרגו את אבותיהם, מיד נגלה עליהם הקב"ה, וזהו שנאמר למכה מצרים בבכוריהם (תהלים קלו י), ולא נאמר למכה בכורי מצרים:

ויאמר ה' (אל משה)[אלי] ראה החילותי תת לפניך את סיחון ואת ארצו (דברים ב לא), [וכתיב] ואנכי השמדתי את האמורי [מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו] (עמוס ב ט), בזכות מה, בזכות התורה, שהחכמים מורים אותה, אמרו רבותינו קשה היה סיחון כמגדל חומה היה גובהו, והיה קשה מכל הבריות, וארוך מכל מגדל שבעולם, ורגליו מגיעות לארץ, ואין כל בריה יכולה לעמוד לפניו, כמה שהוא אומר ואשמיד פריו ממעל וגו' (שם), מה עשה הקב"ה כפת שר שלו ושל ארצו, והפילו (במקומו) [ממקומו], ומסרו לפני ישראל, אמרו רבותינו קשין היו סיחון ועוד יותר מפרעה וחיילותיו, וכשם שאמרו שירה על מפלת פרעה, כך היו ראויין לומר שירה על מפלתן, אלא שבא דוד ואמר עליהן שירה, שנאמר למכה מצרים בבכוריהם וגו' (תהלים קלו י), למכה מלכים גדולים וגו' לסיחון מלך האמורי וגו' (שם שם יז יטו).

[ז] מבכור פרעה (שמות יב:כט), מכאן שפרעה היה בכור. נתכנסו כל הבכורו' אצל אבתיהם, אמ' להם בגין דאמ' משה ומת כל בכור (שם יא:ה), כל מה דאמ' על הלין עמא אתא עליהון, אלא איתון ונפיק אלין עברייא מביניכון ואי לא הליך עמא מייתין. אמרו, י' בנים לחד מננא ימות חד מנהון ולא תקום על אלין עבריא. אמרין, כל סמא דמילתא ניזיל גבי פרעה דהוא בוכרא, דלמא הוא חייס על נפשיה ונפיק אילין עיבריא מבינינן. הלכו להם אצל פרעה, אמרו לו, בגין דאמ' משה ומת כל בכור בארץ מצרים, וכל דאמ' על הליך עמא אתא עליהון, אלא קום ואפיק אלין עברייא מבינן ואי לא הליך עמא מייתין. אמ' צאו וקפחו שוקיהם של אלו, אנא אמר נפשי או נפשהון דאילין עבראי, ואתון אמרין הכדין. מיד יצאו הבכורות והרגו באבתיהם ששים רבוא, הה"ד למכה מצרים בבכוריהם (תהלים קלו:י), למכה מצרים במצרים אין כתו' כאן אלא למכה מצרים בבכוריהם, הבכורות הרגו באבתיהם ששים רבוא. ר' אבון בשם ר' יהודה בן פזי אמ' בתיה בת פרעה בכורה היתה, ובזכות מה היתה נצולת, בתפלתו של משה, דכתו' טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה (משלי לא:יח), ליל כתו', כד"א ליל שמורים הוא לי"י (שמות יב:מב).