תהילים קלו:יז מדרש: מדרש תנחומא, שיר השירים רבה, מדרש אגדה ומדרש תהילים

רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה וְגוֹ' (שה״‎ש ב, ז). שָׁלֹשׁ שְׁבוּעוֹת שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁיר הַשִּׁירִים לָמָּה. אַחַת, שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְגַלּוּ אֶת הַקֵּץ. וְאַחַת, שֶׁלֹּא יִדְחֲקוּ אֶת הַקֵּץ. וְאַחַת, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ עַל הַמַּלְכֻיּוֹת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְקַיְּמִין אֶת הַשְּׁבוּעוֹת, מוּטָב. וְאִם לָאו, אֲנִי מַתִּיר בְּשַׂרְכֶם כִּצְבָאוֹת וּכְאַיָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם דּוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ, כָּךְ לֹא אֶדְרֹשׁ אֶת דָּמְכֶם. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רְאֵה הַחִלּוֹתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחוֹן. וּכְתִיב: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיכֶם (עמוס ב, ט). בִּזְכוּת מָה. בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהַחֲכָמִים מוֹרִין אוֹתָהּ. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, קָשֶׁה הָיָה סִיחוֹן, כְּמִגְדָּל וְחוֹמָה הָיָה גָּבְהוֹ, וְהָיָה קָשֶׁה מִכָּל הַבְּרִיּוֹת, וְאָרֹךְ מִכָּל מִגְדָּל שֶׁבָּעוֹלָם, וְרַגְלָיו מַגִּיעוֹת לָאָרֶץ, וְאֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וּמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת (שם) מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּפָה שָׂר שֶׁלּוֹ וְשָׂר אַרְצוֹ וְהִפִּילוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּמְסָרוֹ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, קָשִׁין הָיוּ סִיחוֹן וְעוֹג יוֹתֵר מִפַּרְעֹה וְחֵילוֹתָיו. וּכְשֵׁם שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל מַפֶּלֶת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, כָּךְ הָיוּ רְאוּיִין לוֹמַר שִׁירָה עַל מַפֶּלֶת סִיחוֹן וְעוֹג. אֶלָּא שֶׁבָּא דָּוִד וְאָמַר עֲלֵיהֶם שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַכֶּה מְלָכִים גְּדוֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים וְגוֹ', לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְגוֹ' (תהלים קלו, יז-יט).

רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה וְגוֹ' (שה״‎ש ב, ז). שָׁלֹשׁ שְׁבוּעוֹת שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁיר הַשִּׁירִים לָמָּה. אַחַת, שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְגַלּוּ אֶת הַקֵּץ. וְאַחַת, שֶׁלֹּא יִדְחֲקוּ אֶת הַקֵּץ. וְאַחַת, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ עַל הַמַּלְכֻיּוֹת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְקַיְּמִין אֶת הַשְּׁבוּעוֹת, מוּטָב. וְאִם לָאו, אֲנִי מַתִּיר בְּשַׂרְכֶם כִּצְבָאוֹת וּכְאַיָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם דּוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ, כָּךְ לֹא אֶדְרֹשׁ אֶת דָּמְכֶם. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רְאֵה הַחִלּוֹתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחוֹן. וּכְתִיב: וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיכֶם (עמוס ב, ט). בִּזְכוּת מָה. בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהַחֲכָמִים מוֹרִין אוֹתָהּ. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, קָשֶׁה הָיָה סִיחוֹן, כְּמִגְדָּל וְחוֹמָה הָיָה גָּבְהוֹ, וְהָיָה קָשֶׁה מִכָּל הַבְּרִיּוֹת, וְאָרֹךְ מִכָּל מִגְדָּל שֶׁבָּעוֹלָם, וְרַגְלָיו מַגִּיעוֹת לָאָרֶץ, וְאֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וּמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת (שם) מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּפָה שָׂר שֶׁלּוֹ וְשָׂר אַרְצוֹ וְהִפִּילוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּמְסָרוֹ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, קָשִׁין הָיוּ סִיחוֹן וְעוֹג יוֹתֵר מִפַּרְעֹה וְחֵילוֹתָיו. וּכְשֵׁם שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל מַפֶּלֶת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, כָּךְ הָיוּ רְאוּיִין לוֹמַר שִׁירָה עַל מַפֶּלֶת סִיחוֹן וְעוֹג. אֶלָּא שֶׁבָּא דָּוִד וְאָמַר עֲלֵיהֶם שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַכֶּה מְלָכִים גְּדוֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים וְגוֹ', לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְגוֹ' (תהלים קלו, יז-יט).

רַבִּי הוּנָא פָּתַר קְרָיָה בַּיַּרְדֵּן, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, עֵדֶר שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לֹא עָבְרוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ד, כב): וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל, רַבִּי הוּנָא אָמַר יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת מָצָאנוּ בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים בַּכְּתוּבִים שֶׁלֹא עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ, בַּתּוֹרָה (בראשית לב, י): כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. בַּנְּבִיאִים (יהושע ד, כב): וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, עָבַר יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. בַּכְּתוּבִים (תהלים קיד, ה): מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן וגו' מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב וגו'. שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, הַר שֶׁגְּלַשְׁתֶּן מִתּוֹכוֹ עֲשִׂיתִיו גַּל וְעֵד לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵי זֶה זֶה, זֶה הַיַּרְדֵּן, וּמָה הַגְלָשָׁה הִגְלַשְׁתֶּם מִתּוֹכוֹ, שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, בִּזַּת סִיחוֹן וְעוֹג. שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁשִּׁים אֶלֶף נִכְבְּשָׁה אֶרֶץ כְּנָעַן, הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל מִלְחָמָה שֶׁהִיא יְתֵרָה עַל שִׁשִּׁים אֶלֶף, מִלְחֶמֶת עִרְבּוּבְיָא הִיא. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר כְּעֶשֶׂר כְּעֶשְׂרִים כִּשְׁלשִׁים כְּאַרְבָּעִים, אָמַר אוֹ חָסֵר אוֹ יָתֵר, תַּמָּן אִתְּמָר (יהושע ד, יג): כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא, וְהָכָא אִתְּמָר (דברי הימים א ה, יח): אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, אָמַר רַבִּי אַחָא אֶלֶף שָׁלֵם הָיוּ וְהַשְּׁאָר כָּלוּ בַּדְּרָכִים. אוֹתָן חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף אֵיכָן הֵם, אָמַר לָהֶם שׁוֹמְרֵי כֵלִים הָיוּ וְלֹא מְנָאָן הַכָּתוּב. שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, שֶׁהָיוּ מֻתְאָמִים בֵּין הֶחָלוּץ לַמְּאַסֵּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ו, ט): וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ וגו'. וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם וגו', שֶׁלֹא הָיָה נִזָּק אֶחָד מֵהֶן. כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, כְּשֶׁאָמְרוּ לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע א, טז): כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וגו'. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, שֶׁאָמְרוּ (יהושע א, יח): כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וגו' יוּמָת, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל יְהוֹשֻׁעַ מְשַׁבְּחָן, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, הָרֵיקָן שֶׁבָּךְ רָצוּף הוּא תּוֹרוֹת כָּרִמּוֹן הַזֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, עַל הַצְּנוּעִין שֶׁבָּכֶם וְעַל הַמְּצֻמָּתִים שֶׁבָּכֶם. כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, כַּמָּה גִּדֵּל אֶתְכֶם דָּוִד בְּסִפְרוֹ (תהלים קלו, יז): לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים. בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, סֵפֶר שֶׁאֲמָרוּהוּ פִּיּוֹת הַרְבֵּה. אֶלֶף הַמָּגֵן, כָּל אוֹתָן הָאֲלָפִים וְהָרְבָבוֹת שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וְהֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם, לֹא הֵגַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בִּזְכוּת אוֹתוֹ הַבָּא לְאֶלֶף דּוֹר, וְלֹא אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם נִתְלֵיתֶם בּוֹ אֶלָּא שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲמֹד וְיִשְׁלֹט וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, כְּגוֹן משֶׁה בִּשְׁעָתוֹ, דָּוִד בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, כָּל דּוֹרָן נִתְלָה בָּהֶן, וְעַל יְדֵי מִי עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן עַל יְדֵי שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, אֵלּוּ הֵן יְהוֹשֻׁעַ וְאֶלְעָזָר.