תהילים קלט:ז מדרש: מדרש תנחומא ופרקי דרבי אליעזר

אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ לְפָנֶיךָ דִּילָטוֹרִין שֶׁמַּלְשִׁינִין אֶת הָאָדָם לְפָנֶיךָ? אָבִי וְאִמִּי הֲרֵי הֵן בָּאָרֶץ וְאֵינָן יוֹדְעִין שֶׁאֲנִי הֲרַגְתִּיו. וְאַתָּה בַשָּׁמַיִם מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לוֹ שׁוֹטֶה, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲנִי סוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט (ישעיה מו, ד). אָמַר לוֹ: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַתָּה סוֹבֵל וַעֲוֹנִי אֵינְךָ יָכוֹל לִסְבֹּל. גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהוֹדֵיתָ וְעָשִׂיתָ תְּשׁוּבָה, צֵא וּגְלֵה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֵׁב בְּאֶרֶץ נוֹד. כְּשֶׁיָּצָא כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ, הָיְתָה הָאָרֶץ מִזְדַּעְזַעַת מִתַּחְתָּיו וְהָיוּ חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת מִזְדַּעְזְעוֹת וְאוֹמְרוֹת מַהוּ זֶה. אוֹמְרוֹת זוֹ לָזוֹ, קַיִן הָרַג אֶת הֶבֶל אָחִיו, וְגָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו נָע וָנָד תִּהְיֶה. וְהֵן אוֹמְרוֹת, נֵלֵךְ אֶצְלוֹ וְנֹאכְלֶנּוּ, וְהָיוּ מִתְכַּנְּסוֹת וּבָאוֹת אֶצְלוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר, אָנָּה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח, אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, אֶשֹּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ (תהלים קלט, ז-י).

אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ לְפָנֶיךָ דִּילָטוֹרִין שֶׁמַּלְשִׁינִין אֶת הָאָדָם לְפָנֶיךָ? אָבִי וְאִמִּי הֲרֵי הֵן בָּאָרֶץ וְאֵינָן יוֹדְעִין שֶׁאֲנִי הֲרַגְתִּיו. וְאַתָּה בַשָּׁמַיִם מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לוֹ שׁוֹטֶה, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֲנִי סוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט (ישעיה מו, ד). אָמַר לוֹ: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַתָּה סוֹבֵל וַעֲוֹנִי אֵינְךָ יָכוֹל לִסְבֹּל. גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא. אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהוֹדֵיתָ וְעָשִׂיתָ תְּשׁוּבָה, צֵא וּגְלֵה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֵׁב בְּאֶרֶץ נוֹד. כְּשֶׁיָּצָא כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ, הָיְתָה הָאָרֶץ מִזְדַּעְזַעַת מִתַּחְתָּיו וְהָיוּ חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת מִזְדַּעְזְעוֹת וְאוֹמְרוֹת מַהוּ זֶה. אוֹמְרוֹת זוֹ לָזוֹ, קַיִן הָרַג אֶת הֶבֶל אָחִיו, וְגָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו נָע וָנָד תִּהְיֶה. וְהֵן אוֹמְרוֹת, נֵלֵךְ אֶצְלוֹ וְנֹאכְלֶנּוּ, וְהָיוּ מִתְכַּנְּסוֹת וּבָאוֹת אֶצְלוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר, אָנָּה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח, אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, אֶשֹּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ (תהלים קלט, ז-י).

אַחַת בְּגַן עֵדֶן. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן״. וּכְתִיב: ״דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם״. יָשַׁב בְּדִין וְשָׁפַט בְּדִין. אָמַר לוֹ: ״מִפְּנֵי מָה אַתָּה בָּרַחְתָּ מִלְּפָנַי?״ אָמַר: ״אֶת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא״.