תהילים קלט:ט מדרש: רות רבה (לרנר), רות רבה ופסיקתא דרב כהנא

ישלם י"י פעלך ותהי משכורתך שלמה [מעם ה' אלקי ישראל] אשר באת לחסות תחת כנפיו (רות ב: יב) א"ר אבין, שמענו שיש כנפים לשחר, אשא כנפי שחר (תהלים קלט: ט). כנפים לארץ, מכנף הארץ זמירות שמענו (ישעיה כד: טז). כנפים לשמש, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג: כ). כנפים לחיות, וקול כנפי החיות (יחזקאל ג: יג). כנפים לכרובים, וקול כנפי הכרובים (יחזקאל י: ה). כנפים לשרפים, [שרפים עומדים ממעל לו] שש כנפים לאחד (ישעיה ו: ב). בוא וראה כמה גדול כחן של צדיקים, כמה גדול כחן של עושי צדקה, כמה גדול כחן של גומלי חסדים, שאין חסין לא בצל שחר, ולא בצל הארץ, ולא בצל השמש, ולא בצל החיות, ולא בצל הכרובי', ולא בצל השרפים. ובצל מי חסין? בצל מי שאמר והיה העולם, הה"ד מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון (תהלים לו: ח).

יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' (רות ב, יב), אָמַר רַבִּי חָסָא אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו. אָמַר רַבִּי אָבוּן שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ כְּנָפַיִם לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, טז): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ. וּכְנָפַיִם לַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כ): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. וּכְנָפַיִם לַחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג, יג): וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת. וּכְנָפַיִם לַכְּרוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, ז): כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם. וּכְנָפַיִם לַשְֹּׂרָפִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם. בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְכַמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה, וְכַמָּה גָדוֹל כֹּחָן שֶׁל גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, שֶׁאֵין חָסִין לֹא בְצֵל שַׁחַר, וְלֹא בְצֵל כַּנְפֵי אֶרֶץ, וְלֹא בְצֵל כַּנְפֵי שֶׁמֶשׁ, וְלֹא בְצֵל כַּנְפֵי חַיּוֹת, וְלֹא בְצֵל כַּנְפֵי כְּרוּבִים, וְלֹא בְצֵל כַּנְפֵי שְׂרָפִים, אֶלָּא בְּצֵל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לו, ח): מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן.

נחמו.
[א] האנוש מאלוה יצדק אם מעושהו יטהר גבר (איוב ד:יז). וכי יש אדם צדיק מבוראו, אלא מעשהו יטהר גבר, א' הקב"ה בועז מנחם ואני איני מנחם. בועז מנחם, ויען בועז ויאמר לה הגד הוגד (רות ב:יא), ולמה הוגד הוגד שתי פעמים, אמ' לה הוגד לי בבית והוגד לי בשד'. את אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך (שם), אין צריך לומר בחיי אישך. ותעזבי אביך ואמך (שם), אביך ואמך ודאי. וארץ מולדתך (שם) זה שכונתך. ד"א ותעזבי אביך ואמך (שם), זו ע"ז שליך, אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו (ירמיה ב:כז). וארץ מולדתך (רות שם), זו אפרכייה שליך. ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשם (שם), אמ' לה שאילו באת אצלינו מתמול שלשם לא היינו מקבלין אותך, שעדיין לא נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. ישלם י"י פעלך (רות ב:יב), א' לה מי שהוא עתיד ליתן שכרן של צדיקים הוא יתן שכרך. ותהי משכורתך שלימה (שם), שלמה כת', א"ר יוסי אמ' לה שלמה יעמוד ממך. מעם י"י אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו (שם). א"ר אבון כנפים לארץ, כנפים לשחר, כנפין לשמש, כנפים לכרובים, כנפים לחיות, כנפים לשרפים. כנפים לארץ, דכת' מכנף הארץ זמירות שמענו (ישעיה כד:טז). כנפים לשחר, דכת' אשא כנפי שחר (תהלים קלט:ט). כנפים לשמש, דכת' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג:כ). כנפים לכרובים, דכת' וקול כנפי הכרובים (יחזקאל י:ה). כנפים לחיות, דכת' וקול כנפי החיות (שם ג:יג). כנפים לשרפים, דכתיב שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים (ישעיה ו:ב). א"ר אבון גדול כוחן של גומלי חסדי' שאינן חסין לא בצל כנפי הארץ ולא בצל כנפי השחר ולא בצל כנפי השמש ולא בצל כנפי הכרובים ולא בצל כנפי החיות ולא בצל כנפי שרפים, ובצל מי הם חסים, בצילו של הקב"ה, הד"ה דכת' מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון (תהלים לו:ח). ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני (רות ב:יג), ויאמר לה בועז (שם יד), א' לה לא תאמרון כדין, חס ושלום, מן האמהות את נמנית, אין את נמנית אלא מן האימהות. והרי הדברים קל וחומר, מה אם בועז שדיבר על ליבה של רות דברים טובים דברים ניחומים, נחמה, כשיבוא הקב"ה לנחם את ירושלם על אחת כמה וכמה, נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם (ישעיה מ:א).