תהילים קמא:ו מדרש: מדרש תנאים, ספרי דברים וויקרא רבה

ר' שמעון אומר מלה״ד למלך בשר ודם שהיה מהלך במדבר בקרובין (שלא) [שלו] הגיע למקום (יפה) [שיפה] נהפכה קרובין (שלא) [שלו] על בנו [נסמת עינו] נקטעה ידו נשברה רגלו כשהיה המלך מגיע לאותו מקום אומר כאן ניזוק בני כאן נסמית עינו כאן נקטעה ידו כאן נשברה רגלו אף כך הקב״ה מזכיר ואומר כאן הרגתי את מרים כאן הרגתי את אהרן כאן הרגתי את משה וה״א (תהלים קמ״א ו') נשמטו בידי סלע שפטיהם:

רבי שמעון אומר משל למלך שהיה מהלך בדרך ובנו עמו בקרוכין שלו הגיע למקום צר נהפכה קרוכין שלו על בנו נסמת עינו נקטעה ידו נשברה רגלו, כשהיה המלך מגיע לאותו מקום אומר כאן נזק בני כאן נסמת עינו כאן נקטעה ידו כאן נשברה רגלו אף כך המקום מזכיר שלש פעמים מי מריבה מי מריבה מי מריבה לומר כאן הרגתי את מרים כאן הרגתי את אהרן כאן הרגתי את משה וכן הוא אומר (תהלים קמא) נשמטו בידי סלע שופטיהם.

דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּר קַפָּרָא פָּתַח (תהלים יח, כט): כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, נֵרְךָ בְּיָדִי וְנֵרִי בְיָדֶךָ, נֵרְךָ בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, נֵרִי בְיָדֶךָ (ויקרא כד, ב): לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵאַרְתָּ נֵרִי הֲרֵינִי מֵאִיר נֵרְךָ, הֱוֵי: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ז, ו): רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הָרָשִׁים שֶׁבָּכֶם חֲבִיבִין עָלַי כְּאֵלִיָּהוּ שֶׁעָלָה לַכַּרְמֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יח, מב): וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּו, וְלָמָּה שָׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אֵין לָנוּ זְכוּת הַבֵּט לִבְרִית מִילָה. (שיר השירים ז, ו): וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַדַּלִּים שֶׁבָּכֶם חֲבִיבִין עָלַי כְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יב, ח): וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּדָנִיֵּאל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דניאל ה, כט): וְהַלְבִּשׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא. (שיר השירים ז, ו): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה שֶׁהוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ רָהִיטִין שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, בִּזְכוּת מִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית ל, לח): וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים, שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל מִי, בִּשְׁבִיל רְהָטִים שֶׁל מֵי מְרִיבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כ, יג): הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר וְאָמַר כָּל מִי שֶׁיִּלְקֹט וְיֹאכַל מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית יְהוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בַּקַּמְפּוֹן, הָלְכָה אִשָּׁה אַחַת בַּת טוֹבִים וְלִקְטָה וְאָכְלָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, הִתְחִילוּ מַחֲזִירִין אוֹתָהּ בַּקַּמְפּוֹן וְהָיְתָה צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ תְּלֵה אֶת הַפַּגִּין הַלָּלוּ בְּצַוָּארִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת דּוֹמֶה לָנוּ שֶׁנִּמְצָא בָהּ דָּבָר שֶׁל עֶרְוָה אוֹ דָּבָר שֶׁל כְּשָׁפִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁרוֹאִים אֶת הַפַּגִּין בְּצַוָּארִי הֵן יוֹדְעִין שֶׁבִּשְׁבִילָן אֲנִי מְחַזֶּרֶת. כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם כְּתֹב בְּתוֹרָתְךָ מִפְּנֵי מָה אֵינִי נִכְנַס לָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים דּוֹמֶה לָנוּ שֶׁזִּיֵּף משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה, אוֹ אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמָּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כז, יד): כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ עַל קָרוֹכִין, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְמָקוֹם צַר נֶהְפְּכָה קָרוֹכִין עַל בְּנוֹ, נִסְמֵית עֵינוֹ נִקְטְעָה יָדוֹ נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, הָיָה מַזְכִּיר וְאוֹמֵר אוֹי לִי כָּאן נִזּוֹק בְּרִי, כָּאן נִסְמֵית עֵינוֹ, כָּאן נִקְטְעָה יָדוֹ, כָּאן נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר בְּתוֹרָתוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים מֵי מְרִיבָה, כְּלוֹמַר כָּאן הָרַגְתִּי אֶת משֶׁה, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת אַהֲרֹן, כָּאן הָרַגְתִּי אֶת מִרְיָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמא, ו): נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ. רַב נַחְמָן אָמַר מֶלֶךְ זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲנִי מִנִּיתִיךָ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, דַּרְכּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת גּוֹזֵר וַאֲחֵרִים מְקַיְּמִין, כָּךְ תְּהֵא גוֹזֵר וְיִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.