עֵֽינֵי־כֹ֭ל אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ וְאַתָּ֤ה נֽוֹתֵן־לָהֶ֖ם אֶת־אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
ת״ר (דברים טו ח) די מחסורו אתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו. (שם) אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו. אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו ג׳ מילין. ת״ר מעשה באנשי גליל העליון שלקחו לעני בן טובים אחד מצפורי ליטרא בשר בכל יום ליטרא בשר מאי רבותיה אמר רב הונא ליטרא בשר משל עופות ואבע״א בשר בליטרא ממש רב אשי אמר התם כפר קטן היה ובכל יומא הוו מפסדי חיותא אמטולתיה. ההוא דאתא לקמיה דר׳ נחמיה א״ל במה אתה סועד א״ל בשר שמן ויין ישן רצונך שתגלגל עמי בעדשים גלגל עמו בעדשים ומת אמר אוי לו לזה שהרגו נחמיה אדרבה אוי לו לנחמיה שהרגו לזה מבעי׳ ליה אלא איהו הוא דלא איבעי׳ ליה לפנוקי נפשיה כולי האי. ההוא דאתא לקמיה דרבא א״ל במה אתה סועד אמר ליה בתרנגולת פטומה ויין ישן א״ל ולא חיישת לדוחקא דצבורא א״ל אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא דתניא (תהלים קמה טו) עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שלכל אחד ואחד נותן הקב״ה פרנסתו בעתו אדהכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיא לה תליסר שני ואתיה ליה תרנגולת פטומה ויין ישן אמר מאי דקמאי אמר ליה נעניתי לך קום אכול:
עין יעקב
כב תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים ט״ו:ח׳) 'דֵּי מַחְסֹרוֹ' אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְפַרְנְסוֹ, וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּה עָלָיו לְעַשְּׁרוֹ. (שם) 'אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ', אֲפִלּוּ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁלָּקַח לֶעָנִי בֶּן טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו, וְרָץ לְפָנָיו שְׁלֹשָׁה מִילִין. תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּאַנְשֵׁי גָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּקְחוּ לֶעָנִי בֶּן טוֹבִים אֶחָד מִצִּפּוֹרִי, לִיטְרָא בָּשָׂר בְּכָל יוֹם. 'לִיטְרָא בָּשָׂר' מַאי רְבוּתֵיהּ? אָמַר רַב הוּנָא: לִיטְרָא בָּשָׂר מִשֶּׁל עוֹפוֹת. וְאִי בָּעִית אֵימָא: בָּשָׂר בְּלִטְרָא מַמָּשׁ. רַב אַשִּׁי אָמַר: הָתָם, כְּפַר קָטָן הָיָה, וּבְכָל יוֹמָא הֲווּ מַפְסְדֵי חַיוּתָא אַמְטוּלְתֵיהּ. הַהוּא דְּאָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה, אָמַר לוֹ: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד? אָמַר לוֹ: בְּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן. רְצוֹנְךָ שֶׁתְּגַלְגֵּל עִמִּי בַּעֲדָשִׁים? גִּלְגֵּל עִמּוֹ בַּעֲדָשִׁים וּמֵת. אָמַר: אוֹי לוֹ לָזֶה, שֶׁהֲרָגוֹ נְחֶמְיָה. אַדְרַבָּה, אוֹי לוֹ לִנְחֶמְיָה, שֶׁהֲרָגוֹ לָזֶה, מִיבָּעִי לֵיהּ?! אֶלָּא אִיהוּ הוּא דְּלָא אִיבָּעִי לֵיהּ לִפְנוּקֵי נַפְשֵׁיהּ כּוּלֵי הַאי. הַהוּא דְּאָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אָמַר לֵיהּ: בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד? אָמַר לוֹ: בְּתַרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר לוֹ: וְלָא חַיִישְׁתְּ לְדוּחְקָא דְּצִבּוּרָא? אָמַר לֵיהּ: אַטוּ מִדִּידְהוּ קָאֲכִילְנָא? מִדְּרַחֲמָנָא קָאֲכִילְנָא, דְּתַנְיָא: (תהילים קמ״ה:ט״ו) "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ", 'בְּעִתָּם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'בְּעִתּוֹ'. מְלַמֵּד שֶׁלְּכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּרְנָסָתוֹ בְּעִתּוֹ. אַדְּהָכִי אֲתָאִי אַחְתֵּיהּ דְּרָבָא, דְּלָא חַזְיָא לֵיהּ תְּלֵיסַר שְׁנֵי, וְאַתְיָא לֵיהּ תַּרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן. אָמַר: מַאי דְּקַמָּאִי? אָמַר לֵיהּ: נַעֲנֵיתִי לְךָ, קוּם אֱכֹל!
מדרש תהילים
משכיל לאיתן האזרחי. חסדי ה' עולם אשירה לדור ודור אודיע אמונתך בפי. זה שאמר הכתוב (ירמיה ט כג) כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וגו'. אמר איתן האזרחי אני השכלתי משכיל לאיתן וגו'. אמר לו הקב"ה השכלת (שם) כי באלה חפצתי. כל מי שמקלסני לא יקלסני אלא באלה. וכן הוא אומר (הושע ו ו) כי חסד חפצתי ולא זבח. אמר לו דוד חסד חפצת בחסד אני מקלסך. לכך נאמר (תהלים סב יג) ולך ה' חסד. ולא חסד אחד בלבד אלא חסדים הרבה. וכן ישעיה אומר (ישעיה סג ז) חסדי ה' אזכיר. לכך אמר אותן חסדי ה'. אמרו לאיתן על מה העולם עומד. אמר להם כי אמרתי עולם חסד יבנה אף שמים תכין. ולא השמים בלבד אלא אף הכסא אינו עומד אלא בחסד שנאמר (שם טז ה) והוכן בחסד כסא. משל למה הדבר דומה לכסא שיש לו ארבע רגלים והיה אחד מתמוטט נטל צרור וסמכו. כך היה הכסא של מעלה כביכול מתמוטט. עד שסמכו הקב"ה. ובמה סמכו בחסד. הוי עולם חסד יבנה. וכן דוד אומר (תהלים קלו ה) לעושה השמים בתבונה. ועל ידי מי הם עומדים על החסד. שנאמר (שם) כי לעולם חסדו. וכן כל המזמור. ואחר כן אומר (שם כה) נותן לחם לכל בשר. ללמדך שקשים מזונותיו של אדם כנגד כל מעשה בראשית. א"ר אלעזר למה נמשלה הפרנסה לגאולה. מה הגאולה פלאים אף הפרנסה פלאים. מה הפרנסה בכל יום אף הגאולה בכל יום. א"ר שמואל בר נחמני הפרנסה גדולה מן הגאולה. הוי אמרתי עולם חסד יבנה. משל למה העולם דומה (וכבודו של הקב"ה) למלך שהיה לו אוצרות מלאות כל טוב ואמר על מה אלו מונחין לוקח אני עבדים ומאכילן ומשקן והן מקלסין אותי. כך היה העולם תהו ובהו עמד וברא את העולם וברא את האדם והשליטו בכל טוב כדי לקלסו. ועלינו מה לעשות לקלס ולברך. וכן הוא אומר (תהלים קנ ו) כל הנשמה תהלל יה. ואומר (שם פט נג) ברוך ה' לעולם אמן ואמן. אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא אמן אמנה. אמן שבועה. אמן קבלה. אמן אמנה שנאמר (בראשית מב כ) ויאמנו דבריכם. אמן שבועה שנאמר (במדבר ה כב) ואמרה האשה אמן. אמן קבלה שנאמר (נחמיה ח ו) ויענו כל העם אמן. אמן בעולם הזה ואמן לעולם הבא: