תהילים קמו:ג מדרש: דברים רבה, שמות רבה, מדרש תנאים ואוצר מדרשים

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לד, ל): מִמְלֹךְ אָדָם חָנֵף מִמֹּקְשֵׁי עָם. רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִם רָאִיתָ חָנֵף וְרָשָׁע מַנְהִיג אֶת הַדּוֹר, נוֹחַ לוֹ לַדּוֹר לִפְרוֹחַ בָּאֲוִיר וְלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה מִמֹּקְשֵׁי עָם אֶלָּא לִפְרֹחַ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, ה): הֲתִפּוֹל צִפּוֹר עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ. מִמְלֹךְ אָדָם חָנֵף וגו', רַבָּנִין אָמְרֵי כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ מְלָכִים עַל יִשְׂרָאֵל וְהִתְחִילוּ מְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וּבִקַּשְׁתֶּם לָכֶם מְלָכִים, הֱוֵי אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמו, ג): אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים וגו'. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כָּל מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹכֶה לִהְיוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, ז): בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ, אֲבָל כָּל מִי שֶׁיִּבְטַח בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נִתְחַיֵּב לִהְיוֹת כַּיּוֹצֵא בָהּ, מִנַּיַן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו, ח): כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם. רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מִי שֶׁנִּשְׁעַן בְּבָשָׂר וָדָם עוֹבֵר, אַף פְּרוֹסְטְיָא שֶׁלּוֹ עוֹבֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמו, ג): בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹדְעִין שֶׁאֵין בָּשָׂר וָדָם כְּלוּם, וּמַנִּיחִין כְּבוֹדִי וְאוֹמְרִין (שמואל א ח, ה): שִׂימָה לָנוּ מֶלֶךְ, מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁין מֶלֶךְ, חַיֵּיכֶם שֶׁסּוֹפְכֶם לְהַרְגִּישׁ מֶה עָתִיד לְהַגִּיעַ לָכֶם מִתַּחַת מַלְכְּכֶם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, ז): כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין קֹרֵא בָהֶם אֵלָי.

אמר רבי חלפתא: יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא, שאין כנסיו וכנפלאותיו, ואין כגבורותיו וכמעשיו, שנאמר (תהלים קמז, ה): גדול אדונינו ורב כח. הקדוש ברוך הוא קדוש וטהור, ופשט ידיו בטמאים. למה? בשביל שגדול ונורא הוא, ובשביל ישראל הודיע כחו. ולמה בשביל ישראל? שאמר ליעקב (בראשית מו, ד): אנכי ארד עמך מצרימה והוא עושה מלחמתן של ישראל. מלאך אחד הפך את סדום, וכאן (ישעיה מב, יג): ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה:

ד״א ואתחנן אל ה' אמ' ר' מאיר כיון שידעו ישראל שאמר הקב״ה למשה הגיע זמנך ליפטר מן העולם נתקבצו אליו כל ישראל ואמ' לו רבינו משה כשהות בינינו היינו כולנו מתענגין ומשליכין יהבינו עליך עכשיו מי יעמד לנו אחריך ומי יגדור פרצותנו ועל מי אתה מניחנו השיבם ואמ' להם אל תבטחו בנדיבים (תה' קמ״ו ג') עד שאדם נותן בטחונו על בשר ודם ומבקש ממנו שיושיעו יושיע עצמו מן המיתה תחלה אל יהי לכם בטחון אלא במי שאמר והיה העולם ב״ה שהוא חי וקיים לנצח שנ' (ישעיה כ״ו ד') בטחו בה' עדי עד ואומ' (תה' ס״ב ט') בטחו בו בכל עת עם בין שאתם חוטאין ובין שאתם זוכין שפכו לפניו לבבכם (שם) בתשובה מיד השיבו ישראל ואמרו אלהים מחסה לנו סלה (שם):