תהילים קמו:ז מדרש: תנחומא בובר, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ודברים רבה

עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט ׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃

תנחומא בובר

שנאמר כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים וגו' (דברים י יז), ראה כמה גבורה וכמה שבח, ומה כתיב אחריו, עשה משפט (גר) יתום ואלמנה (שם שם יח), וכתיב כי רם ה' ושפל יראה וגו' (תהלים קלח ו), וכתיב [כי] כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח (ישעיה נז טו), וכתיב כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו' (שם סו א), וכתיב ואת כל אלה ידי עשתה וגו' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וגו' (שם שם ב), והשאר בספר תהלים, ה' מלך עולם ועד (תהלים י טז), וכתיב אחריו תאות ענוים שמעת ה' וגו' (שם שם יז), וכתיב שירו לאלהים זמרו שמו סולו לרוכב בערבות (שם סח ה), מה כתיב בתריה, אבי יתומים ודיין אלמנות (שם שם ו), וכתיב הללויה הללי נפשי את ה' (שם קמו א), וכתיב באותו מזמור עושה שמים וארץ (שם שם ו), וכתיב עשה משפט לעשוקים וגו' (שם שם ז),
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

(דף לה ע״ב) ת״ר עני ועשיר ורשע באו לדין לעני אומרים לו מפני מה מה לא עסקת בתורה אם אמר עני היה וטרוד במזונותיו היה אומרים לו כלום אתה עני יותר מהלל אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר כטרפעיק חציו נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש ליכנס עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון אמרו אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היה וירד עליו שלג מן השמים וכסהו כיון שעלה עמוד השחר אמר ליה שמעיה לאבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל שמא יום מעונן הוא הציצו עיניהם וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו עליו רום ג׳ אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת. לעשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אמר עשיר היה וטרוד בממון היה אומרים לו כלום היה עשיר יותר מר״א בן חרסום אמרו עליו על ר״א בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים בכל יום ויום היה נוטל משאוי ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא אמר להם בבקשה מכם הניחוני שאלך ואלמוד תורה אמרו לו חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין אנו מניחים לך הלך נתן להם ממון הרבה כדי שיניחו אותו ומימיו לא ראה אותם אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה. רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר נאה וטרוד ביצרו היה אומרים לו כלום היה טרוד ביצרו יותר מיוסף הצדיק. אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים. בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה ערבית ערבית לא לבשה שחרית אמרה לו השמע לי אמר לה לא אמרה לו הריני חובשך בבית האסורין אמר לה (תהלים קמו ז) ה׳ מתיר אסורים א״ל הריני כופף את קומתך ה׳ זוקף כפופים הריני מסמא עיניך ה׳ פוקח עורים נתנה לו אלף ככר כסף ולא בא אליה לשכב אצלה היינו דכתיב (בראשית לט י) ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה. נמצא הלל מחייב את העניים. ר״א בן חרסום מחייב את העשירים. יוסף הצדיק מחייב את הרשעים:
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב

כז תָּנוּ רַבָּנָן: עָנִי, וְעָשִׁיר, וְרָשָׁע, בָּאִין לַדִּין. לֶעָנִי אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מַה לֹּא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אָמַר: עָנִי הָיָה, וְטָרוּד בִּמְזוֹנוֹתָיו הָיָה, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם אַתָּה עָנִי יוֹתֵר מֵהִלֵּל?! אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹשֶׂה וּמִשְׂתַּכֵּר בִּטְרַפָּעִיק, חֶצְיוֹ [הָיָה] נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְחֶצְיוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר, וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִכָּנֵס. עָלָה וְנִתְלָה, וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרֻבָּה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וּתְקוּפַת טֵבֵת הָיָה, וְיָרַד עָלָיו שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם, (וכסהו) כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אָמַר לוֹ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן: [אַבְטַלְיוֹן] אָחִי, בְּכָל יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר, וְהַיּוֹם אָפֵל, שֶׁמָּא יוֹם מְעֻנָּן הוּא? הֵצִיצוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ דְּמוּת אָדָם בָּאֲרֻבָּה, עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת שֶׁלֶג, פֵּרְקוּהוּ, וְהִרְחִיצוּהוּ, וְסָכוּהוּ, וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אָמְרוּ: רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. לֶעָשִׁיר אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מַה לֹּא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: עָשִׁיר הָיָה, וְטָרוּד בְּמָמוֹן הָיָה, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם הָיָה עָשִׁיר יוֹתֵר מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם?! אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם, שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה, וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם. וְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה נוֹטֵל (משאוי) [נוֹד שֶׁל קֶמַח] עַל כְּתֵפָיו, וּמְהַלֵּךְ מֵעִיר לְעִיר, וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ עֲבָדָיו, וְעָשׂוּ בּוֹ אַנְגַּרְיָא, אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הַנִּיחוּנִי, שֶׁאֵלֵךְ וְאֶלְמֹד תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: חַיֵּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם, שֶׁאֵין (אנו) מַנִּיחִים לְךָ. (הלך נתן להם ממון הרבה כדי שיניחו אותו). וּמִיָּמָיו לֹא [הָלַךְ וְרָאָה] אוֹתָם, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. רָשָׁע, אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מַה לֹּא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: נָאֶה הָיָה, וְטָרוּד בְּיִצְרוֹ הָיָה, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם (היה טרוד ביצרו יותר) [נָאֶה הָיִיתָ] מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק?! אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק: בְּכָל יוֹם [וָיוֹם], הָיְתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַׁדְּלַתּוֹ בִּדְבָרִים. בְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית, לֹא לָבְשָׁה [לוֹ] עַרְבִית. עַרְבִית, לֹא לָבְשָׁה [לוֹ] שַׁחֲרִית, אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁמַע לִי. אָמַר לָהּ: לֹא! אָמְרָה לוֹ: הֲרֵינִי חוֹבַשְׁתְּךָ בְּבֵית הָאֲסוּרִין! אָמַר לָהּ: (תהילים קמ״ו:ז׳) "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים". (אמרה לו) הֲרֵינִי כּוֹפֶפֶת אֶת קוֹמָתְךָ! (שם) "ה' זוֹקֵף כְּפוּפִים". הֲרֵינִי מְסַמֵּאת [אֶת] עֵינֶיךָ! (שם) "ה' פּוֹקֵחַ עִוְרִים". נָתְנָה לוֹ אֶלֶף כִּכַּר כֶּסֶף, וְלֹא בָּא אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (בראשית ל״ט:י׳) "וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ". "לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ", בָּעוֹלָם הַזֶּה, "לִהְיוֹת עִמָּהּ", בָּעוֹלָם הַבָּא. נִמְצָא הִלֵּל מְחַיֵּב אֶת הָעֲנִיִּים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם מְחַיֵּב אֶת הָעֲשִׁירִים. יוֹסֵף הַצַּדִּיק מְחַיֵּב אֶת הָרְשָׁעִים.
שאל רבBookmarkShareCopy