מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃
אוצר מדרשים
פרק התקופה בכוכב חום. בחמה – שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד (נחום ג' י"ז), ובצינה – שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ (מלאכי ג' כ'), כוכב צינים, בחמה – [כצונן] כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר (משלי כ"ה י"ג). ובצינה – לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד (תהלים קמ"ז י"ז), מצעתים. בחמה – כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר (ישעיה י"ח ד'), ובצינה כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר (שם). כוכב חורב וחמה כחורב בציון, ובצינה ציה גם חום, כוכב אש בחמה גפרית אש, ובצינה – אש וברד שלג וקיטור, כוכב מטר בחמה ימטר על רשעים פחים, ובצינה יזוקו מטר לאידו, כוכב הרוח, בחמה – רוח סערה עושה דברו, ובצינה – רוח גדולה וחזק, במפיל התקופה בין מולד הלבנה שניהם בדרך אחד, הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא (יחזקאל ז' כ"ו), ובשני דרכים וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה (שם), כמושלים בתקופה כן מושלים בחדש, כסימן למטר כן סימן לטל, מזל שעה שהלבנה ממטיר בו ס"ח ב"ן ת"ך ק"ל ש"ם אמ"ץ בקצף ענ"ש בנחת דר"ט בכ"ל חמה ואור, שבתי חשך, לבנה – בין האור ובין החשך, התלי – וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת (עמוס ה' ח'), כוכב חמה מסלול ודרך. נוגה – וְנֹגַהּ [כיום] כָּאוֹר תִּהְיֶה (חבקוק ג' ד') צדק – וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו (ישעיה י"א ה'), מאדים – דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן (יואל ג' ג'), חמה מושלת ביום, לבנה מושלת בלילה, שבתי ביום ובלילה, יום ולילה לא ישבותו, התלי היום ולילה החשיך, כוכב בערב יום יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ (איוב ג' ט'), נוגה קדמתי הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, מאדים בבא השמש, חשך השמש בבואו, צדק בזרוח השמש, מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק (ישעיה מ"א ב'), חמה כוכב חום. וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס, שבתי צונן המדהבה, לבנה מצעתים, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, והתלי הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ (עמוס ה' ח'). כוכב חורב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ (ישעיה מ"ג ט"ז), נוגה מטר מנוגה ומטר, צדק הרוח רוח צדקה ומשפט, מאדים אש מאודם באשת לפידות, המזלים צינים ופחים, וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, צינים שנים ופחים שנים, והשאר שנים שנים, סימן ג׳ ל׳ ס׳ א׳ מ' ע׳ ט׳ ש׳ ב׳ ד׳ ת׳ ק׳ כקיץ לפחים, כקיץ לצינים, כחורף לפחים כן חורף לצינים. והמלך יושב בבית החורף בחדש השביעי, ששה מזלות וששה ארחות וששה דרכים בקובה, מעלה שבמעלות פני צפון, נמוך שבמעלות פני דרום, ארוכה פני צפון וקצרה פני דרום, ופני צפון ופני דרום דרך עיקש, פני צפון לפחים ופני דרום לצינים, זרח בקרן מזרחית ובא לו לקרן דרומית מערבית, מעלה שבמעלות ארוכה שבארחות, פתלתול ועקש ואין נסתר מחמתו, כאדם באכסדרה ומדורה על פניה, וצפונית מנשבת ומדורה מקדיר. חצי מזרח וחצי מערב דרך ישר, צפונית מן הצד ומדורה מן הצד, מדורה מפרדת וצפונו מוצק זורח בקרן מזרחית דרומית, ובא לו לקרן מערבית דרומית, מדורה מאחריו וצפונו מלפניו, שנאמר וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם (יואל ב' כ'), כי הגדיל לעשות, הלילה כסיר על גבי כירה, האור לפני הסיר שְׁפֹת הַסִּיר בצידי הסיר, וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם (יחזקאל כ"ד ג') בירכתי הסיר, סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה (ירמיהו א' י"ג).
אוצר מדרשים
השמש שלש אותיות מהשם כתובים על לבו והמלאכים מנהיגים אותו, אלו שמנהיגים ביום אינן מנהיגים בלילה, והשמש עולה במרכבה ורוכב ומעוטר כחתן שנאמר כחתן יכהן פאר (ישעיהו ס״א:י׳), כחתן יוצא מחופתו (תהילים י״ט:ו׳). בימות הקיץ קרנותיו ופניו של אש מביטות לארץ, קרנותיו ופניו של ברד מביטות למעלה, אילולי הברד שהוא מכסה אותו היה העולם נשרף שנאמר ואין נסתר מחמתו (שם), ובחורף הופך את פניו של מעלה למטה, אילולי האש שמחמם פניו של ברד לא היה העולם יכול לעמוד מפני הקור שנאמר לפני קרתו מי יעמוד (שם קמ״ז). ולשמש אהל נאה ושס"ה (סימן לדבר השמות שמש׳ חרס׳ חמה׳) חלונות בו כמנין ימות החמה ובכל יום חמה ולבנה מכסות עיניהם מאורה של מעלה ומשליכין בו (בשמש) חצים, וכשיוצא הוא גבור ונעשה חלש מעונותיהם של הבריות, וניתן בנרתק, ובריכה של מים שעל גבי הרקיע עוברת תחתיו ומתיש חמימותו במים, אעפ״כ אין נסתר מחמתו. וי״ג תבות כתובים על לבו (רשום פה בהערה: לכן מבראשית עד ויכולו י״ג פעמים אור), וה׳ מלאכים מנהיגים אותו ביום וה׳ מלאכים מנהיגים אותו בלילה. בבקר בבקר השמש טובל בנהר רגיון ומוסיף לו אורה ומאיר עד נכון היום, ובא השמש ברקיע וטובל עצמו מריח בשר ודם שקבל, וגלגיא"ל הממונה על גלגל חמה ועמו צ״ו אלפים מלאכים רבים ונכבדים שמריצים גלגל חמה ברקיע שס״ה אלפים פרסאות בכל יום ויום, ומאיר השמש במקום הטינופת ואין מזיק לו, והיא נובלת מאור של מעלה ואין עין יכולה לראותה כדכתיב כי לא יראני האדם וחי (שמות ל״ג:כ׳), ואופניאל השר הממונה על גלגל הלבנה ועמו פ״ח אלפים מלאכים שהם מריצים גלגל הלבנה שכ"ד אלפים פרסאות בכל לילה. מדור הלבנה בין ענן וערפל, ועשוין כמו ב׳ קערות כסויות כפוין זו את זו, והוא ביניהן. וכשהוא מולד הלבנה אלו ב׳ עננים הופכים את פניהם ברוח מערבית והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר, לילה הראשון מדה אחת, לילה שני מדה שנית, עד חציו של חדש עד שיגלה כולו. אלו ב׳ עננים הופכין פניהם ברוח מזרחית. פנת לבנה שיצאה מתחלה מתחלת ליכנס, ומכסת בין שניהם, בלילה ראשון מדה אחת, בשני מדה שנית עד סוף החדש עד שיתכסה כלו. מנין שהוא כמו עננים שנאמר בשומי ענן לבושו וגו׳ (איוב ל״ח:ט׳). מנין שהוא מתכסה כלו שנאמר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו (תהלים פ״א). שעה אחת מיומו של הקב״ה באים חמה ולבנה שוים לתחלת ליל ד׳ שעת שבתי בשעה שנבראו (בתקופת החמה), אז שלהבת לבנה מגעת לחמה ביום וארבעים מעלות עוברות לתוכו ומכהה את אורו. ר׳ נהוראי אומר גזירת מלך היא כשישראל חוטאים ואין מעברין השנה כראוי אז שלהבת חמה מגעת ללבנה בלילה, מ׳ מעלות עוברת בתוכה ומכהה אורה (לקוי לבנה), וכשישראל עושין רצונו ומעברין השנה כראוי הקב״ה מכלה את שלהבת החמה ומשלח רוגזו על אומות העולם שנאמר כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמדו (ירמיהו י׳:ב׳) (כלומר שהם למעלה מן המזלות, עי׳ סוכה כ"ט:).
פרקי דרבי אליעזר
וְחַלּוֹן אֶחָד יֵשׁ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ וּשְׁמוֹ מְזָרִים, וְאֵינוֹ יוֹצֵא וְנִכְנָס בּוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת שֶׁל מַחֲזוֹר הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ יוֹצֵא בַּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא בַּלַּיְלָה וּבַמַּעֲרָב הַחַמָּה. בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי וְטֵבֵת הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְקֶרֶן דְּרוֹמִית וּלְמֵימֵי אוֹקְיָאנוֹס בֵּין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם לְבֵין קְצוֹת הָאָרֶץ שׁוֹקַעַת שֶׁהַלַּיְלָה גָּדוֹל וְהַדֶּרֶךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַחַלּוֹן שֶׁבַּמִּזְרָח שֶׁהוּא רוֹצֶה לָצֵאת בּוֹ בַּלַּיְלָה בַּמַּעֲרָב הַחַמָּה בִּתְקוּפַת נִיסָן וְתַמּוּז הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְקֶרֶן צְפוֹנִית לְמֵימֵי אוֹקְיָאנוֹס שֶׁבֵּין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם לְבֵין קְצוֹת הָאָרֶץ שֶׁהַלַּיְלָה קָצָר וְהַדֶּרֶךְ קְצָרָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַחֲלוֹנוֹת שֶׁבַּמִּזְרָח, שֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ לָצֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, ו): ״הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן״, הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי וּבִתְקוּפַת טֵבֵת, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן בִּתְקוּפַת נִיסָן וּתְקוּפַת תַּמּוּז סוֹבֵב סוֹבֵב שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּקֶרֶן צְפוֹנִית וְעַל סְבִיבוֹתָיו שָׁב הָרוּחַ לַחַלּוֹן שֶׁבַּמִּזְרָח שָׁב הָרוּחַ. הַחַמָּה שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם כְּתוּבִים בְּלִבּוֹ וְהַמַּלְאָכִים מַנְהִיגִים אוֹתוֹ אֵלּוּ שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם אֵין מַנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, אֵלּוּ שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה אֵין מַנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם, וְחַמָּה רוֹכֵב בַּמֶּרְכָּבָה וְעוֹלֶה מְעֻטָּר כֶּחָתָן וְיָשִׂישׂ כַּגִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ו): ״וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ״. הַחַמָּה קַרְנוֹתָיו וּפָנָיו הַמַּבִּיטוֹת לְמַטָּה לָאָרֶץ שֶׁל אֵשׁ, וְקַרְנוֹתָיו וּפָנָיו הַמַּבִּיטוֹת לְמַעְלָה שֶׁל בָּרָד, וְאִלּוּלֵי הַבָּרָד שֶׁהוּא מְכַבֶּה פָּנָיו שֶׁל אֵשׁ הָיָה הָעוֹלָם נִבְעָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ז): ״וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ״. וּבַחֹרֶף הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו שֶׁל מַטָּה לְמַעְלָה, וְאִלּוּלֵי הָאֵשׁ שֶׁהוּא מְחַמֵּם אֶת הַבָּרָד לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַקָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמז, יז): ״לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד״, וְאֵלּוּ הֵן קְצוֹת דְּרָכָיו שֶׁל חַמָּה.