תהילים קמט:ו מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, שיר השירים רבה ותנא דבי אליהו רבה

(דף ה) אמר ר׳ לוי בר חמא אמר רשב״ל לעולם ירגיז אדם יצ״ט על יצ״ה שנא׳ (תהלים ד ה) רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב. ואי לא יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם. אם נצחו מוטב אי לא יקרא ק״ש שנאמר על משכבכם. אם נצחו מוטב ואי לא יזכיר לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה. אמר ר׳ יצחק כל הקורא ק״ש על מטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמ' (שם קמט ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישיה דענינא דכתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ואמר רבי יצחק כל הקורא ק״ש על מטתו מזיקין בדילים ממנו שנאמר (איוב ה ז) ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר (משלי כג ה) התעיף עיניך בו ואיננה ואין רשף אלא מזיקין שנאמר (דברים לב כד) ולחומי רשף וקטב מרירי:

י אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא, אָמַר (ריש לקיש) [רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ]: לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ד׳:ה׳) "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ". (אי אזיל) [אִם נִצְּחוֹ] מוּטָב, וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִמְרוּ בִּלְבַבְכֶם". (אי אזיל) [אִם נִצְּחוֹ] מוּטָב, אִם לָאו יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל מִשְׁכַּבְכֶם". (אי אזיל) "[אִם נִצְּחוֹ] מוּטָב, אִם לָאו יַזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדֹמּוּ סֶלָה". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב שֶׁל שְׁתֵּי פִּיּוֹת בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם קמט) "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם". מַאי מַשְׁמַע? אָמַר מַר זוּטְרָא, וְאִיתֵימָא רַב אַשִׁי: מֵרֵישֵׁיהּ (דקרא) [דְעִנְיָנָא], דִּכְתִיב: (תהילים קמ״ט:ה׳) "יַעַלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם", וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: (שם) "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם". וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, מַזִּיקִין בְּדֵלִין מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ה׳:ז׳-ח׳) "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף", וְאֵין 'עוּף' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ג:ה׳) "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ". וְאֵין 'רֶשֶׁף' אֶלָּא מַזִּיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״ב:כ״ד) "וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי".

רַבִּי עֲזַרְיָה וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא וְרַבָּנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן, בָּא אֶחָד אוֹרֵחַ רִאשׁוֹן, מָזַג לוֹ אֶת הַכּוֹס וְנָתַן לוֹ, וּבָא הַשֵּׁנִי וּמָזַג לוֹ אֶת הַכּוֹס וְנָתַן לוֹ, כֵּיוָן שֶׁבָּא בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, נָתַן לוֹ הַמַּרְתֵּף כֻּלּוֹ. כָּךְ אָדָם הָרִאשׁוֹן נִצְטַוָּה עַל שֶׁבַע מִצְווֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, טז): וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וַיְצַו, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ה, יא): כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו. ה', זוֹ קִלְּלַת הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, טז): וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת. אֱלֹהִים, אֵלּוּ הַדַּיָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, ח): עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם. עַל הָאָדָם, זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב (בראשית ט, ו): שֹׁפֵךְ דַם הָאָדָם. לֵאמֹר, זוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב (ירמיה ג, א): לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ. מִכֹּל עֵץ הַגָּן, זֶה הַגָּזֵל, דִּכְתִיב (בראשית ג, יא): הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. נֹחַ נִתּוֹסֵף לוֹ אֵבֶר מִן הַחַי, דִּכְתִיב (בראשית ט, ד): אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָּמוֹ. אַבְרָהָם, נִצְטַוָּה עַל הַמִּילָה. יִצְחָק, חִנְּכָהּ לִשְׁמוֹנָה יָמִים. יַעֲקֹב, עַל גִּיד הַנָּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, לב): עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה. יְהוּדָה עַל הַיְבָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לח, ח): וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ. יִשְׂרָאֵל אַכָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא וְרַבָּנִין אָמְרִין לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְחַלֵּק אַפְסִינִיּוֹת לְלִגְיוֹנוֹתָיו עַל יְדֵי דֻּכָּסִין וְאִיפַּרְכִין וְאִיסְטְרַטְלִין, כֵּיוָן שֶׁבָּא בְּנוֹ נָתַן לוֹ מִיַּד לְיָד. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה אוֹכֵל אִיפַסְטַלִין, כֵּיוָן שֶׁבָּא בְּנוֹ נָתַן לוֹ מִיַּד לְיָד. רַבָּנָן אָמְרֵי לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה אוֹכֵל חֲתִיכוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּא בְּנוֹ נָתַן לוֹ מִיַּד לְיָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמְּנָעָהּ מִפִּיו וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ב, ו): כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. רַבִּי אַבָּהוּ וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שְׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּדְבַר הֲלָכָה, זֶה אוֹמֵר בֵּית אָב שֶׁל הֲלָכָה וְזֶה אוֹמֵר בֵּית אָב שֶׁל הֲלָכָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוּקְיוֹתְהוֹן עַל יָדִי. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר אֲפִלּוּ הֶבֶל הַיּוֹצֵא מִפִּיו, כְּמָה דְתֵימָא (איוב לה, טז): וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשּׁוּקְיוֹתְהוֹן עָלַי. וְרַבָּנָן אָמְרִין עֲתִידִין נַפְשֵׁיהוֹן שֶׁל אֵלּוּ לִנָּטֵל בִּנְשִׁיקָה. אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה מָצָאנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לֹא נִטְּלָה אֶלָּא בִּנְשִׁיקָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר לג, לח): וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם. וְנַפְשׁוֹ שֶׁל משֶׁה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ה): וַיָּמָת שָׁם משֶׁה עֶבֶד ה' עַל פִּי ה'. מִרְיָם מִנַּיִן, דִּכְתִיב (במדבר כ, א): וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, מַה שָּׁם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עַל פִּי ה', אַף כָּאן כֵּן, אֶלָּא שֶׁגְּנַאי לְפָרְשׁוֹ. וּשְׁאָר כָּל הַצַּדִּיקִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, אִם עָסַקְתָּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁשְֹּׂפָתֶיךָ מְנֻשָּׁקוֹת, סוֹף שֶׁהַכֹּל מְנַשְׁקִין לְךָ עַל פִּיךָ. דָּבָר אַחֵר, יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת, יְזַיְּנֵנִי, יְטַהֲרֵנִי, יְדַבְּקֵנִי, יִשָּׁקֵנִי, יְזַיְּנֵנִי, מִדִּכְתִיב (דברי הימים א יב, ב): נשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר נַחְמָן מָשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כְּזַיִּן, מָה הַזַּיִּן הַזֶּה מִתְקַיֵּם לִבְעָלָיו בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת עִם מִי שֶׁעָמֵל בָּהֶן כָּל צָרְכָּן. רַבִּי חָנָא בַּר אַחָא מַיְיתֵי לָהּ מֵהָכָא (תהלים קמט, ו): רוֹמְמוֹת אֵל וגו', מָה הַחֶרֶב שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת מִשְּׁנֵי צְדָדִים, כָּךְ תּוֹרָה נוֹתֶנֶת חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְחַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּפֶה אַחַת נֶאֶמְרָה בְּפִיּוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שְׁתֵּי תּוֹרוֹת נֶאֶמְרוּ, אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בִּכְתָב. וְרַבָּנִין אָמְרִין שֶׁהֵן גּוֹזְרִין עַל הָעֶלְיוֹנִים וְעוֹשִׂין, עַל הַתַּחְתּוֹנִים וְעוֹשִׂין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן דִּכְתִיב (דברי הימים א כד, ה): כִּי הָיוּ שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים, שָׂרֵי קֹדֶשׁ אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, (ישעיה מג, כח): וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ. שָׂרֵי הָאֱלֹהִים, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בְּהוֹן (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, שֶׁהֵן גּוֹזְרִין עַל הָעֶלְיוֹנִים וְעוֹשִׂין, עַל הַתַּחְתּוֹנִים וְעוֹשִׂין, כְּשֶׁהֵן עוֹשִׂין בְּטָהֳרָה. דָּבָר אַחֵר, יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, יְטַהֲרֵנִי כְּאָדָם שֶׁהוּא מַשִּׁיק שְׁנֵי גֵבִין זֶה אֶל זֶה וְהוּא מַדְבִּיקָן, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה לג, ד): כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁקֵק בּוֹ. דָּבָר אַחֵר, יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. יִשָּׁקֵנִי, יַדְבִּיקֵנִי, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל ג, יג): וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ. דָּבָר אַחֵר, יִשָּׁקֵנִי, יוֹצִיא לִי קוֹל נְשִׁיקוֹת מִתּוֹךְ פִּיהוּ.