תהילים ק:ג מדרש: אגדת בראשית ובראשית רבה

דְּע֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָ֭שָׂנוּ ולא [וְל֣וֹ] אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃

אגדת בראשית

פרק י"ח כתובים.
[א] לדוד מזמור נאום ה' לאדוני שב לימיני (תהלים קי א). זש"ה והיה אדירו ממנו וגו' (ירמי' ל כא). ראה האיך הקב"ה מחבב ומגדל את ישראל, שתלה אבותיהן בהן, שנאמר והיה אדירו ממנו, ואין אדירים אלא אבות, שנא' לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם (תהלים טז ג), לכך והיה אדירו ממנו, האבות מהן והכל מהן ועד עכשיו באבות אתה אומר, ומנין שאף הקב"ה מפני חיבתן אמר להם מכם אני, שנאמר ומושלו מקרבו יצא (ירמי' שם), זה הקב"ה, שנאמר במקהלות ברכו אלהים ממקור ישראל (תהלים סח כז). והקרבתיו ונגש אלי (ירמי' שם), זה אברהם, שנאמר ויגש אברהם וגו' (בראשית יח כג). כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאום ה' (ירמי' שם). נאום ה' לאדוני, זה אברהם, שנאמר ויאמר ברוך ה' אלהי אדוני אברהם, אין מידותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, שלטון כשהוא נכנס הוא יושב בימין, וסונקנדריס (סיקרי"טיר בלעז) שלו בשמאלו, והב"ה שהוא שולט מסוף העולם ועד סופו והכל שלו, כתב שאברהם יושב לימינו, שנאמר נאום ה' שב לימיני, ולמה הוא מושיבו אצלו, שהוא מוכיח את ישראל, ומראה לאברהם אביהם כל טובה שעושה עמהם, שנאמר נגד אבותם עשה פלא (תהלים עח יב), לפיכך הוא מושיבו אצלו, וכן חנה אומרת מקים מעפר דל (ש"א ב ח), אותו שעשה עצמו עפר ואפר, דכתיב אנכי עפר ואפר (בראשית יח כז), ואפילו מקים מעפר דל מה עושה לו, מושיבו בכסא הכבוד, שנאמר וכסא כבוד ינחילם (ש"א שם).
שאל רבBookmarkShareCopy

בראשית רבה

(תהלים ק) דעו כי ה' הוא האלהים - רבי יהודה בר סימון ורבי אחא רבי יהודה בר סימון אמר: דעו כי ה' הוא האלהים, הוא עשנו ולא אנחנו בראנו את נפשנו, לא כפרעה שאמר (יחזקאל כט): לי יאורי ואני עשיתני. ורבי אחא אמר: דעו כי ה' הוא האלהים, הוא עשנו ולא אנו משלימים את נפשותינו. ויכל יעקב לצות את בניו שלושה צווים נאמרו בענין: ויצו אותם, ויאמר אליהם: אני נאסף אל עמי, אם זכיתם לכם, זכיתם בעצמי, ואם לאו, משאני מסתלק מן העולם, אצל אבותי אני הולך, שנאמר: אני נאסף אל עמי:
שאל רבBookmarkShareCopy