מדרש לקח טוב על איכה
צעק לבם אל י"י. מקרות לבם היו צועקים כענין שנ' (ירמיטה ד יט) אוחילה קירות לבי ולא כמו שנ' (תהלים עח לו) ויפתוהו בפיהם אלא צעק לבם אל י"י. חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה היה לך להוריד יומם ולילה. אל תתני פוגת לך כלומ' אל תתבטלי ודומה לו (חבקוק א ד) על כן תפוג תורה תתבטל תורה.
מדרש לקח טוב על איכה
עיני נגרה. כמים המוגרים במורד. ולא תדמה מאין הפוגות שאומות העולם אין מפיגין מגזירתם כמו (איכה ב יח) אל תתני פוגת לך ואל תדם בת עיניך וכמו (חבקוק א ד) על כן תפוג תורה.
מדרש תהילים
דבר אחר תפלה למשה. זה שאמר הכתוב (דברים ט יח) ואתנפל לפני ה' כבראשונה. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמני אמרו לא הניח משה זוית ברקיע שלא נתנפל עליו שנאמר ואתנפל לפני ה'. את מוצא שהרבה נביאים והרבה צדיקים נתפללו לפני הקב"ה ולא בא הכתוב לייחס אלא למשה בלבד. ולמה כן לפי שהיו מעשיו משונים מכל הבריות. כיצד אדם עומד ומתפלל שעה אחת או שתי שעות וכשהוא מתפלל הרבה מתפלל יום אחד. אבל משה רבינו (שם) ארבעים יום וארבעים לילה. אמר הקב"ה למלאכי השרת ראיתם גבורתו שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח. זה משה שהיה מגיד להן לישראל דבריו של הקב"ה שנאמר (שמות כ טז) דבר אתה עמנו ונשמעה. מה שלא היו יכולין לשמוע ששים רבוא ומגיד להן. הוי תפלה למשה. משל למה הדבר דומה לשלשה בני אדם שבאו ליטול דרור מאת המלך. בא הראשון וכיבדו ואמר לו מה אתה מבקש. ואמר לו בשביל המרד שמרדתי אני מבקש שתתן לי דרור. נתן לו. בא השני ונתן לו. בא השלישי ואמר לו מה אתה מבקש. אמר לו אדני המלך איני מבקש על עצמי דבר אלא מדינה פלונית שהיא חרבה והיא שלך גזור שאבנה אותה. אמר לו המלך וזו עטרה גדולה היא לך. כך בא דוד להתפלל. אמר לו הקב"ה מה אתה מבקש. אמר לפניו שתשמע תפלתי שנאמר (תהלים יז א) שמעה ה' צדק. בא חבקוק ואמר לו מה אתה מבקש. אמר לפניו מה שאמרתי לפניך בשגגה שראה חנניה וחבריו נשלכין לכבשן האש ונמלטין וראה רבי חנניא בן תרדיון וחבריו נשרפין. כיון שראה כן קרא תגר ואמר רבון כל העולם אלו צדיקים ואלו צדיקים אלו טהורים ואלו קדושים מפני מה אלו ניצולין ואלו נשרפין. (חבקוק א ד) על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל (ועל כן תפוג תורה). אלא נבוכדנצר ערל וטמא ודניאל קדוש וטהור הוא מלביש לדניאל ארגונא. אחשורוש ערל וטמא ומרדכי קדוש וטהור והוא ממליך את מרדכי. פרעה ערל וטמא ויוסף קדוש וטהור והוא ממליך את יוסף. (שם) כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל. אותה שעה נגלה עליו הקב"ה ואמר אחרי אתה קורא תגר. לא כך כתיב (דברים לב ד) אל אמונה ואין עול. אותה שעה התחיל אומר בשגגה אמרתי (חבקוק ג א) תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. בא משה ואמר לו מה אתה מבקש. אמר לו (במדבר יד יט) סלח נא לעון העם הזה. אמר לו וזו עטרה גדולה היא לך שאני מעביר רצוני מפניך שנאמר תפלה למשה איש האלקים. לא היה צריך לומר אלא למשה מהו איש האלקים. משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו ובקש להרגו. אמר לו אוהבו בבקשה ממך מחול לו ואל יהרג. וכן עשה. למחר התחיל המלך ואומר אילו הרגתי את בני לעצמי הייתי מכשיל אלא זכור אוהבי לטוב שבקש עליו רחמים ומה אני עושה לו אני עושה אותו אב למלכים. כך אמר הקב"ה (דברים ט יד) הרף ממני ואשמידם. אמר לו משה (במדבר יא טו) אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג. מהו הרוג. הרוג נא את ההרוג. אם אדבר כנגדן הורגין אותי ואם לא אעשה שליחותך נתחייבתי הריגה לפניך. מכאן ומכאן הרוג אני. הרוג נא את ההרוג. הוי הרגני נא הרוג. מה כתיב (שם יד כ) ויאמר ה' סלחתי כדברך. אחר כך אמר הקב"ה אילו הרגתי את ישראל הייתי מכשיל לעצמי. מחזיק אני טובה למשה שביקש עליהם רחמים שנאמר (שמות לב יא) ויחל משה. מה אני עושה אותו אב לנביאים. הוי תפלה למשה איש האלקים. כיון שיצאו ישראל ממצרים עמד לו ומתפלל ואומר איני מכיר את הדרך. אמר לו הקב"ה (שם כג כ) הנה אנכי שולח מלאך לפניך. אמר לו משה אפילו אתה שולח כמה מלאכים איני מניח אותך אם אין פניך הולכים. אמר לו חייך אני עושה גזירתך (שם לג יד) פני ילכו והניחותי לך: