מדרש תנחומא
וּכְנֶגְדָּן אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שִׁירוֹת. הָרִאשׁוֹנָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשִּׁיר יִהְיֶה לָהֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג (ישעיה ל, כט). הַשֵּׁנִית עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. הַשְּׁלִישִׁית עַל הַבְּאֵר, אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה (במדבר כא, יז). רְבִיעִית אָמַר מֹשֶׁה: וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב וְגוֹ' (דברים לא, כד). הַחֲמִישִׁית, אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי (יהושע י, יב). הַשִּׁשִּׁית, וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם (שופטים ה, א). הַשְּׁבִיעִית, וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה (ש״ב כב, א). הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד (תהלים ל, א). וְכִי דָּוִד חֲנָכוֹ, וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה חֲנָכוֹ. אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁדָּוִד נָתַן נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ (שמות ב, ד). וַהֲלֹא אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה, אֶלָּא שֶׁנָּתְנָה נַפְשָׁהּ עָלָיו, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ, וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה (בראשית לד, כה). וַהֲלֹא אֲחוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הָיְתָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָם. כַּיּוֹצֵא בוֹ, עַל דְּבַר כָּזְבִי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם (במדבר כה, יח). וְכִי אֲחוֹתָם הָיְתָה? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁנָּתְנָה נַפְשָׁהּ עַל אֻמָּתָהּ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָם.