מדרש תהילים
אומרה לאל סלעי. אותן שהיו במצרים לא עשו אלא מצוה אחת ויצאו. אני שכל המצוות שצוית לי אני עושה למה שכחתני. את חדש האביב אני משמרת וחג שבעות אני עושה. באחד לחדש השביעי הזה. בעשור לחדש. ובחמשה עשר לחדש אני עושה. מהו (במדבר כט ז) (באחד) לחדש השביעי הזה. וכי לא יש שביעי אלא זה. אלא שאתה אומר לי בכל שנה ושנה לזה שיבוא אני גואלך. בא ולא גאלתני. הוי אומרה לאל סלעי למה שכחתני. ואתה כתבת עלי כי אתה אלקי מעוזי. עד שגאלת אבותינו ממצרים לא נתנו לך עוז (שמות טו ב) עזי וזמרת יה. אני איני כן עד שתגאלני אני נותן לך עזי. הוי כי אתה אלקי מעוזי. ולא זה בלבד אלא עזי ומעוזי. וכן הוא אומר (ירמיה טז יט) ה' עזי ומעזי. למה קודר אתהלך. גאלני כמו שגאלת לאבותינו מן הלחץ שהיו לחוצים. וכן הוא אומר (שמות ג ט) וגם ראיתי את הלחץ. אין לי אלא לחץ. למה קודר אתהלך. הלא שלחת להם את הגאולה שנאמר (תהלים קה כו) שלח משה עבדו. וכן שלח לנו שנים כנגדן שנאמר שלח אורך ואמתך. אמר להם הקדוש ברוך הוא (מלאכי ג כג) הנני שולח לכם את אליה הנביא. הנה אחד. והשני (ישעיה מב א) הן עבדי אתמך בו. לכך נאמר שלח אורך ואמתך. כשם שאמר לו תביאמו ותטעמו. ולהלן הוא אומר יביאוני אל הר קדשך. ואבואה אל מזבח אלקים. במה (תהלים סו יג) אבא ביתך בעולות. מה יש לי לעשות אלא הודיות. וכן אסף אומר (תהלים עט יג) ואנחנו עמך וצאן מרעיתך: