תנחומא בובר
וידבר ה' [וגו'] כי אתם עוברים וגו' (במדבר לה ט י). זש"ה טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך (תהלים כה ח), זכור רחמיך ה' וחסדיך וגו' (שם שם ו), אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אילולי רחמיך שקידמו לאדם הראשון, לא היה לו עמידה, שאמרת לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב יז), ולא עשית כן, אלא הוצאתו מגן עדן, שנאמר ויגרש את האדם (שם ג כד), ולמה נתגרש, על שהביא מיתה לדורות, והיה צריך למות מיד, אלא שריחמת עליו וגירשתו, כדרך הרוצח בשגגה, שגולה בערי מקלט, לכך נאמר זכור רחמיך ה' וחסדיך וגו', כיון שעמד משה, א"ל הקב"ה והקריתם לכם ערים וגו' (במדבר שם), אמר משה רבש"ע זה שהורג נפש בשגגה בדרום או בצפון, מנין יהא יודע היכן ערי מקלט שיהא בורח שם, א"ל תכין לך הדרך (דברים יט ג), תכוון לך הדרך, שלא יהו טועים, וימצא אותו גואל הדם ויהרגוהו, ולו אין משפט מות, א"ל היאך, א"ל העמד להם (איטלסיות) [אסטליות] מכוונות לערי מקלט, שיהא יודע לילך לשם, ובכל (איטלס) [איסטל] רשום עליה רוצח לערי מקלט, שנאמר תכין לך הדרך וגו', לכך אמר דוד טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, אם לרוצחנים עשה שביל ודרך שיברחו וינצלו, לצדיקים על אחת כמה וכמה, ידרך ענוים בשמפט (תהלים כה ט).
מדרש תנחומא
וַיְדַבֵּר ה' וְגוֹ', דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כִּי אַתֶּם עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנַעַן, וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חֲטָאִים בַּדֶּרֶךְ (תהלים כה, ח), זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה (שם פסוק ו). אָמַר דָּוִד, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִלּוּלֵי רַחֲמֶיךָ שֶׁקָּדְמוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, לֹא הָיָה לוֹ עֲמִידָה, שֶׁאָמַרְתָּ לֵיהּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית ב, יח). וְלֹא עָשִׂיתָ לוֹ כֵן, אֶלָּא הוֹצֵאתָ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן וְחַיָּה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת. וּמֶה עָשִׂיתָ לוֹ, גֵּרַשְׁתָּ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְגָרֵשׁ אֶת הָאָדָם (שם פסוק כד). וְלָמָּה נִתְגָּרֵשׁ. עַל שֶׁהֵבִיא מִיתָה עַל הַדּוֹרוֹת. וְהָיָה צָרִיךְ לָמוּת מִיָּד, אֶלָּא שֶׁרִחַמְתָּ עָלָיו וְגֵרַשְׁתּוֹ, כְּדֶרֶךְ הָרוֹצֵחַ חֲבֵרוֹ בִּשְׁגָגָה, שֶׁגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ וְיוֹשֵׁב בְּעָרֵי מִקְלָט. לְכָךְ נֶאֱמַר: זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁעָמַד מֹשֶׁה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה שֶׁהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בַּדָּרוֹם אוֹ בַּצָּפוֹן, מִנַּיִן יִהְיֶה יוֹדֵעַ הֵיכָן עָרֵי מִקְלָט שֶׁיְּהֵא בּוֹרֵחַ לְשָׁם. אָמַר לוֹ: תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ (דברים יט, ג). תָּכִין לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ טוֹעִים וְיִמְצָא אוֹתוֹ הַגּוֹאֵל וְיַהַרְגֵהוּ, וְלוֹ אֵין מִשְׁפָּט מָוֶת (שם פסוק ו). אָמַר לוֹ: הֵיאַךְ. אָמַר לוֹ: הַעֲמֵד לָהֶם אִיטְלִיסִיּוֹת מְכֻוָּנוֹת לְעָרֵי מִקְלָט, שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לֵילֵךְ לְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ, וּבְכָל אִיטְלִיס רְשֹׁם לְךָ הַדֶּרֶךְ לְעָרֵי מִקְלָט. לְפִיכָךְ אָמַר דָּוִד, טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חֲטָאִים בַּדֶּרֶךְ (תהלים כה, ח). וְאִם לְרַצְחָנִין עָשָׂה שְׁבִיל וְדֶרֶךְ שֶׁיִּבְרְחוּ וְיִנָּצְלוּ. לַצַּדִּיקִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט.
ספרי במדבר
וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל, כי אתם עוברים את הירדן. למה נאמרה פרשה זו? לפי שהוא אומר "אז יבדיל משה" דברים ד, אין לי אלא שהפריש משה בעבר הירדן. מנין שצוה משה את יהושע להפריש להם ערי מקלט? - תלמוד לומר "והקריתם לכם ערים", אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר. אתה אומר אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בכניסתן לארץ? - תלמוד לומר דברים יט "כי יכרית ה' אלהיך אל הגוים האלה", אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר: כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען. מכאן היה ר' יונתן אומר: אין הירדן מארץ כנען! רבי שמעון בן יוחי אומר: במדבר לו "אשר על ירדן יריחו": מה יריחו מארץ כנען - אף הירדן מארץ כנען: והקריתם. אין הקריה אלא הזמנת. ערים. שומע אני אף כרכים? - תלמוד לומר "ערי". אי ערי, שומע אני אפילו ספרים? תלמוד לומר "ערים". הא כיצד? - מגיד שלא היה שם אלא שווקים ובית המחיה: ונס שמה הרוצח. שומע אני כל הרוצח במשמע? - ת"ל "רוצח מכה נפש בשגגה". אי "מכה נפש", שומע אני אף מכה אביו ואמו במשמע? - ת"ל "רוצח הוא". מכה נפש לא אמרתי, אלא "רוצח מכה נפש". יצא המכה אביו ואמו, שאינו גולה: