מדרש על דברים 14:2: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

כי עם קדוש אתה. הקב"ה קידש אתכם לשמו ובכם בחר מכל העמם, לכ אל תעשו כמעשה העמים:

כָּל זָכָר (במדבר ג, טו), לָמָּה כָּל זָכָר, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר כָּל נְקֵבָה, מִפְּנֵי שֶׁכְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִן הַזְּכָרִים, אָמַר דָּוִד (תהלים קכז, ג): הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים, אֵלּוּ הַזְּכָרִים, וְאִם בָּאוּ הַנְּקֵבוֹת אַף הֵן שָׂכָר. (במדבר קכז, ג): מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, וְכִי מִבֶּן חֹדֶשׁ יְכוֹלִים לִשְׁמֹר אֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ לְמִי שֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא, בִּשְׁבִיל לִכְפֹּל לָהֶם שָׂכָר, לָמָּה, שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵינָן קְרֵבִים לְשָׁרֵת אֶלָּא מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, וְלָמָּה הוּא מוֹנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִים שָׂכָר וּבָאִים עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי הוּנָא הַכֹּהֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר זְעֵירָא אַתְּ מוֹצֵא כָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל (שמואל א ז, טו): וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, וְכִי כָּל יְמֵי חַיָּיו שָׁפַט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי כָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְאַתָּה מוֹצֵא שְׁתַּיִם שֶׁהָיָה יוֹנֵק, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיָה עֵלִי קַיָּם וְשׁוֹפֵט, בָּהֶם לֹא הָיָה שְׁמוּאֵל יָכוֹל לִשְׁפֹּט לִפְנֵי רַבּוֹ, וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל, הֲרֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, נִשְׁתַּיֵּיר שָׁם עוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים, הֱוֵי לֹא נָשָׂא נְשׂוּאָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְתִיב: וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מַכְתִּיב עָלָיו כֹּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיְקַבֵּל שָׂכָר כָּל יָמִים שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם. וְאַף שֵׁבֶט לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָן מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִתְחַשֵּׁב לָהֶם עַד שֶׁהֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, הֱוֵי: מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, מִבֶּן חֹדֶשׁ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בַּר רַבִּי שָׁלוֹם, לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת מוֹנֶה בַּשֵּׁבֶט הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם עַד שֶׁהֵם קְטַנִּים, מִנַּיִן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּרֵד לְמִצְרַיִם אוֹתָהּ שָׁעָה סָפַר אֶת בָּנָיו, נִמְצְאוּ כֻּלָּם שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, כו): כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, וּשְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף וְיוֹסֵף, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, וְהוּא אוֹמֵר (בראשית מו, כז): כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לָמוּד הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְנוֹת הַשֵּׁבֶט הַזֶּה עַד שֶׁהֵם בִּמְעֵי אִמָּן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי הַשָֹּׂרָף הַזֶּה אֵינוֹ מַסְפִּיק לָצֵאת עַד שֶׁמְּסַפְּגִין אוֹתוֹ, כָּךְ יוֹכֶבֶד הָיְתָה אִמָּהּ מְעֻבֶּרֶת בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהָיְתָה בִּמְעֵי אִמָּהּ וְנִמְנְתָה עָלֶיהָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַד שֶׁאִמָּהּ נִכְנֶסֶת לְפֶתַח מִצְרַיִם יָלְדָה אוֹתָהּ, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר עָלֶיהָ (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְאַף מִבְּנֵי בָּנֶיהָ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם, לָמָּה הוּא כֵן, לְפִי שֶׁהַשֵּׁבֶט הַזֶּה חָבִיב הוּא לְעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּל הַשְּׁבָטִים לֹא נִבְחַר אֶלָּא הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַתְּ מוֹצֵא דְּבָרִים הַרְבֵּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, בָּרָא שִׁבְעָה יָמִים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. בָּרָא שָׁנִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, ב): וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. בָּרָא שָׁבֻעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. בָּרָא אֲרָצוֹת וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ אַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, ב): וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ. בָּרָא רְקִיעִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה עֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת. בָּרָא אֻמּוֹת וּבֵרַר לוֹ אַחַת מֵהֶם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, ב): וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. בָּרָא שְׁבָטִים וּבֵרַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם, זֶה שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּפְקְדֵם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחַבְּבָן בְּיוֹתֵר. אֵיתִיבִין אִם טְעָמִים אֵלּוּ הָיָה צָרִיךְ לִמְנוֹתָן מִבֶּן יוֹם אֶחָד, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה צָרִיךְ לִמְנוֹתָם מִבֶּן חֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בֶּן יוֹם בֶּן קַיָּמָא אֲבָל בֶּן חֹדֶשׁ יָדוּעַ שֶׁהוּא בֶּן קַיָּמָא, לְפִיכָךְ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ לְפִי שֶׁלֹא נִמְנוּ הַלְוִיִּם מִנְיָן הַזֶּה אֶלָּא לִפְדוֹת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּכוֹרִים נִפְדִים מִבֶּן חֹדֶשׁ כָּךְ הַלְוִיּם נִמְנוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ.

וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, פְּרָט לְסוּמָא. דָּבָר אַחֵר, וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, שֶׁלֹּא יְהֵא בַּעֲלָהּ רוֹאֶה וּמֵעַמְעֵם. וְנִסְתְּרָה, עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר לַסְּתִירָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּדֵי חֲזִירַת הַדֶּקֶל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זֶה אַחַר זֶה. רַבִּי חַנִּין אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ. פְּלִימוֹ אוֹמֵר, כְּדֵי לִפְשֹׁט יָד עַל הַסַּל לִטֹּל כִּכָּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם (משלי ו, כו). וְעֵד אֵין בָּהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, וַתְּהִי שָׁרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד (בראשית יא, לא). אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, וַתַּהַר וַתֵּלֵד כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (אסתר ב, י). לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּידָה עַכְשָׁו, הִגִּידָה לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָרְדְּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ (שם ח, א). וְאַף כָּאן, וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו, יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים (מלאכי ג, ה). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִתְיַחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ, וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַּדֶּרֶךְ, אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: הָאִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת, תַּחַת אִשָּׁה תִּקַּח אֶת זָרִים (יחזקאל טז, לב). וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה מְנָאֶפֶת תַּחַת אִשָּׁה. אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְּאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעֲלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו. מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ הָעַרְבִים שֶׁשָּׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי כּוּשִׁי וְאִשְׁתִּי כּוּשִׁית וְיָלְדָה לִי בֵּן לָבָן, הוֹרְגָהּ אֲנִי, שֶׁזָּנְתָה תַּחְתַּי. אָמַר לוֹ: צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ: לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהָיִיתָ עוֹסֵק עִמָּהּ, עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּצוּרוֹת לְבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר, לְמַד מִן צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִחֲמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת (בראשית ל, לט). וְהוֹדָה מֶלֶךְ הָעַרְבִים וְשִׁבַּח לְרַבִּי עֲקִיבָא. הֱוֵי, כָּל אִשָּׁה שֶׁמִּתְיַחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ בִּקְדֻשָּׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד מִמֶּנָּה בָּנִים צַדִּיקִים. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּחַנָּה שֶׁנִּתְיַחֲדָה עִם בַּעֲלָהּ בִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָהּ, וְנָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּן צַדִּיק כְּמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל (ירמיה טו, א). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ (תהלים צט, ו). וְכֵן חַנָּה אוֹמֶרֶת, אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי (ש״‎א א, כז). לָמָּה, שֶׁנִּזְרַע בִּקְדֻשָּׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה תִּעַבְתִּי כָּל הַנָּכְרִים עַל שֶׁהֵם מִזֶּרַע טֻמְאָה, וּבָחַרְתִּי בָּכֶם לְפִי שֶׁאַתֶּם זֶרַע אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךָ שׂוֹרֵק כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת (ירמיה ב, כא). וּכְתִיב וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה (דברים יד, ב). וְאַף לֶעָתִיד לָבֹא אֵינִי בּוֹחֵר אֶלָּא בָּכֶם, שֶׁאַתֶּם זֶרַע קְדֻשָּׁה בְּרוּכֵי ה', שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יִגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה, כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי ה' הֵמָּה (ישעיה סה, כג).