קהלת 8:8 מדרש: מדרש תנחומא, תנחומא בובר, מדרש לקח טוב על קהלת ודברים רבה

‎וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו (קהלת ח, ח). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, חֲצוֹצְרוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָמוּת, גְּנָזָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יְהֵא תוֹקֵעַ אָדָם אַחֵר בָּהֶן וְהֵן בָּאִין אֶצְלוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת.

[ויקרבו ימי ישראל למות]. זש"ה אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות (קהלת ח ח). אמר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי חצוצרות שעשה משה במדבר, כיו שנטה למיתה גנזן הקב"ה כדי שלא יהא תוקע בהם אדם והן באין אצלו, לקיים מה שנאמר ואין שלון ביום המות.

וְשָׁכַב אִישׁ אוֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע. פְּרָט לְקָטָן וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. שִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁשְּׁכִיבָתָהּ פּוֹסֶלֶת, וְאֵין שְׁכִיבָה אַחֶרֶת פּוֹסֶלֶת. מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ. וְהָיְתָה אַחַת נְשׂוּאָה בְּעִיר אַחַת, וְאַחַת נְשׂוּאָה בְּעִיר אַחֶרֶת. בִּקֵּשׁ בַּעֲלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנְּאוֹת לָהּ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם. הָלְכָה לְאוֹתָהּ הָעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ, מָה רָאִית לָבֹא לְכָאן. אָמְרָה לָהּ, בַּעֲלִי מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ, אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִךְ וְשׁוֹתָה. אָמְרָה לָהּ לְכִי. לָבְשָׁה בִּגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה תַּחְתֶּיהָ וְשָׁתְתָה מֵי הַמָּרִים וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה, וְחָזְרָה לְבֵית אֲחוֹתָהּ. יָצָאת שְׂמֵחָה לִקְרָאתָהּ, חִבְּקָה אוֹתָהּ וְנָשְׁקָה לָהּ בְּפִיהָ. כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, וּמִיָּד מֵתָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלֹא אֶת הָרוּחַ, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה, וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו (קהלת ח, ח).