מדרש על עזרא 10:33: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

(דף י) תנו רבנן אין מעברים את השנה אלא (דף יא) במזומנים לה מעשה בר״ג שאמר השכימו לי ז׳ לעלייה השכים ומצא ח׳ אמר מי הוא שעלה שלא ברשות ירד. עמד שמואל הקטן ואמר אני הוא שעליתי שלא ברשות ולא לעבר השנה עליתי אלא ללמוד הלכה למעשה הוצרכתי א״ל שב בני שב ראויות כל השנים להתעבר על ידך אלא אמרו חכמים אין מעברין את השנה אלא במזומנים לה ולא שמואל הקטן הוה אלא אינש אחרינא ומחמת כיסופא הוא דעבד כי הא דיתיב רבי וקא דריש והריח ריח שום אמר מי שאכל שום יצא עמד רבי חייא ויצא עמדו כולן ויצאו בשחר מצאו ר״ש ברבי לר׳ חייא א״ל אתה הוא שציערת לאבא אמר ח״ו לא תהא כזאת בישראל ורבי מהיכא גמר לה מרבי מאיר דתניא מעשה באשה אחת שבאת לבית מדרשו של ר״מ אמרה לו רבי אחד מכם קדשני בביאה עמד ר״מ וכתב לה גט כריתות ונתן לה עמדו כולם כתבו ונתנו לה ור״מ מהיכא גמר לה משמואל הקטן ושמואל הקטן מהיכא גמר לה משכניה בן יחיאל דכתיב (עזרא י ב) ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונושב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת ושכניה בן יחיאל מהיכא גמר לה מיהושע דכתיב (יהושע ז י) ויאמר ה׳ אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך חטא ישראל אמר לפניו רבש״ע מי חטא אמר לו וכי דילטור אני לך הטל גורלות ואבע״א ממשה דכתיב (שמות טז כח) עד אנה מאנתם:

יג תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בִּמְזֻמָּנִים לָהּ. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר: הַשְׁכִּימוּ לִי שִׁבְעָה לָעֲלִיָּה, הִשְׁכִּים וּמָצָא שְׁמוֹנָה, אָמַר: מִי הוּא שֶׁעָלָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, יֵרֵד! עָמַד שְׁמוּאֵל הַקָּטָן וְאָמַר: אֲנִי הוּא שֶׁעָלִיתִי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְלֹא לְעַבֵּר הַשָּׁנָה עָלִיתִי, אֶלָּא לִלְמֹד הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה הֻצְרַכְתִּי. אָמַר לוֹ: שֵׁב בְּנִי, שֵׁב! רְאוּיוֹת כָּל הַשָּׁנִים כֻּלָּן לְהִתְעַבֵּר עַל יָדְךָ, אֶלָּא אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בִּמְזֻמָּנִים לָהּ. וְלָא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן הֲוָה, אֶלָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא, וּמֵחֲמַת כִּיסוּפָא הוּא דְּעָבַד. כִּי הָא דְּיָתִיב רַבִּי וְקָא דָּרִישׁ, וְהֵרִיחַ רֵיחַ שׁוּם, אָמַר: מִי שֶׁאָכַל שׁוּם יֵצֵא! עָמַד רַבִּי חִיָּא וְיָצָא, עָמְדוּ כֻּלָּן וְיָצְאוּ. בַּשַּׁחַר, מְצָאוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַבִּי חִיָּא, אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁצִּעַרְתָּ לְאַבָּא? אָמַר: חַס־וְשָׁלוֹם, לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי חִיָּא, מֵהֵיכָא גָּמִיר לָהּ? מֵרַבִּי מֵאִיר. דְּתַנְיָא, מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאתָ לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֶחָד מִכֶּם קִדְּשַׁנִי בְּבִיאָה. עָמַד רַבִּי מֵאִיר וְכָתַב לָהּ גֵּט כְּרִיתוּת וְנָתַן לָהּ, עָמְדוּ, כָּתְבוּ כֻּלָּם וְנָתְנוּ לָהּ. וְרַבִּי מֵאִיר מֵהֵיכָא גָּמִיר לָהּ? מִשְּׁמוּאֵל הַקָּטָן. וּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן מֵהֵיכָא גָּמִיר לֵיהּ? מִשְּׁכַנְיָה בֶּן יְחִיאֵל, דִּכְתִיב: (עזרא י׳:ב׳) "וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל מִבְּנֵי עֵילָם, וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא: אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, וְעַתָּה יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת". וּשְׁכַנְיָה בֶּן יְחִיאֵל מֵהֵיכָא גָּמַר לָהּ? מִיהוֹשֻׁעַ, דִּכְתִיב: (יהושע ז׳:י׳-י״א) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ: קֻם לָךְ, לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ, חָטָא יִשְׂרָאֵל". אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי חָטָא? אָמַר לוֹ: וְכִי דִּילָטוֹר אֲנִי? לֵךְ הַטֵּל גּוֹרָלוֹת. וְאִי בָּעִית אֵימָא: מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִיב: (שמות ט״ז:כ״ח) "עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם".

אָמַר (רבה) [רָבָא]: מְנָא לָן דְּקַבְעִינָן דּוּכְתָּא, וּמְשַׁדְּרִינָן שְׁלוּחָא דְּבֵית־דִּין, וּמְזַמִּינָן לֵיהּ לְדִינָא? דִּכְתִיב: (במדבר ט״ז:י״ב) "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֶלִיאָב". וּמְנָא לָן דִּמְזַמִּינָן לְדִינָא? דִּכְתִיב: (שם) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח: אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה'". לְקַמֵּיהּ גַּבְרָא רַבָּה? מִדִּכְתִיב: "הֱיוּ לִפְנֵי ה'". אַתְּ וּפְלַנְיָא? דִּכְתִיב: "אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן". דְּקַבְעִינָן זִימְנָא? דִּכְתִיב: "מָחָר". זִימְנָא בָּתַר זִימְנָא? דִּכְתִיב: (ירמיהו מ״ו:י״ז) "קָרְאוּ שָׁם, פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן, הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד". וּמְנָא לָן, דְּאִי מִתְפַּקַר בִּשְׁלוּחָא דְּבֵית־דִּין, וְאָתֵי וְאָמַר, לָא מִיתְחַזִי כְּלִישְׁנָא בִּישָׁא? דִּכְתִיב: (במדבר ט״ז:י״ד) "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר", וּמְנָא לָן דִּמְשַׁמְּתִּינָן? דִּכְתִיב: (שופטים ה׳:כ״ג) "אוֹרוּ מֵרוֹז". דְּהָכִי סְבָרָא דְּגַבְרָא *)) פְּלַנְיָא? דִּכְתִיב: "אָמַר מַלְאַךְ ה'". וּמְנָא לָן דְּמַחְרְמִינָן? דִּכְתִיב: "אֹרוּ אָרוֹר". דְּאָכִיל וְשָׁתִי בַּהֲדֵיהּ, וְקָאִי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּידֵיהּ? דִּכְתִיב: "יֹשְׁבֶיהָ". וּמְנָא לָן, דְּפַרְטִינָן חֶטְאֵיהּ בְּצִבּוּרָא? דִּכְתִיב: (שם) "כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה'", וְאָמַר עוּלָא: בְּאַרְבַּע מֵאָה שִׁפּוּרֵי שַׁמְּתֵיהּ בָּרָק לְמֵרוֹז. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: גַּבְרָא רַבָּה הֲוָה, וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: כּוֹכְבָא הֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים". וּמְנָא לָן, דְּמַפְקְרִינָן נִכְסֵיהּ? דִּכְתִיב: (עזרא י׳:ח׳) "וְכָל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא וְגוֹ' כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים, יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה". וּמְנָא לָן, דְּנַצִינָן וְלַיְטִינָן וּמַחִינָן וְתַלְשִׁינָן שֵׂעָר, וּמַשְׁבְּעִינָן? דִּכְתִיב: (נחמיה י״ג:כ״ה) "וָאָרִיב עִמָּם, וָאֲקַלְלֵם, וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים, וָאֶמְרְטֵם וָאַשְׁבִּיעֵם". וּמְנָא לָן, דְּכַפְתִּינָן וְאַסְרִינָן וְעַבְדִינָן הַרְדָּפָה? דִּכְתִיב: (עזרא ז׳:כ״ו) "הֵן לְמוּת, הֵן לִשְׁרוֹשִׁי, הֵן לַעֲנָשׁ נִכְסִין, וְלֶאֱסוּרִין". [מַאי 'לִשְׁרֹשִׁי'? אָמַר אַדָּא מָרִי, אָמַר נְחֶמְיָה בַּר בָּרוּךְ, אָמַר רַב חִיָּא בַּר אָבִין, אָמַר רַב יְהוּדָה: 'הַרְדָּפָה'. מַאי 'הַרְדָּפָה'? אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: מְנַדִּין לְאַלְתַּר, וְשׁוֹנִין לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, וּמַחֲרִימִין לְאַחַר שִׁשִּׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וּבַר קַפָּרָא, הֲווּ יַתְבֵי וְקָא גָרְסֵי, קַשְׁיָא לְהוּ שְׁמַעְתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְבַר קַפָּרָא: דָּבָר זֶה צָרִיךְ רַבִּי, אָמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמָה רַבִּי אוֹמֵר בְּדָבָר זֶה? אָזַל, אָמַר לֵיהּ לַאֲבוּהַָ, אִיקְפַּד. אָתָא בַּר קַפָּרָא לְאִיתְחַזוּיֵי לֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: "בַּר קַפָּרָא, אֵינִי מַכִּירְךָ מֵעוֹלָם"! יָדַע דְּנָקַט מִלְּתָא בְּדַעְתֵּיהּ, נָהַג נְזִיפוּתָא בְּנַפְשֵׁיהּ תְּלָתִין יוֹמִין].