מדרש על עזרא 6:15

(ע״ב) אמר רבי אבהו כורש מלך כשר היה לפיכך מנו לו במלכי ישראל מתקיף לה רב יוסף אם כן קשו קראי אהדדי (כוונת הקושיא להוכיח מן הכתוב כי כשעלה עזרא מנו לו מתשרי כמלכי עובדי כוכבים) דכתיב (עזרא ו טו) ושיציא ביתא דנה עד יום תלתא לירח אדר די היא שנת שית וגו׳. לא קשיא כאן קודם שהחמיץ כאן לאחר שהחמיץ. מתקיף לה רב כהנא ומי החמיץ והכתיב (דף ד) (שם) מה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלוון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להום יום ביום די לא שלו אמר ליה רבי יצחק רבי מטונך די להוון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי. ומאן דעביד הכי לאו מעליותא היא והתניא האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיה בני ובשביל שאזכה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור. לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים. ואי בעית אימא מנא לן דאחמיץ דכתיב (שם) נדבבין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת וגו׳ למה ליה למיעבד הכי סבר אי מרדו בי יהודאי איקלייה בנורא. אטו שלמה לא עבד הכי והכתיב (מ״א ו לו) שלשה טורי גזית וטור כרותות ארזים שלמה עבד מלמעלה ואיהו עבד מלמטה שלמה שקעיה בבנינא ואיהו לא שקעיה בבנינא ואי בעית אימא שלמה סדייה בסידא איהו לא סדייה בסידא:

[תַּנְיָא: דְּבָרִים שֶׁאָמַר חֲנָנִי לִנְחֶמְיָה בְּכִסְלֵו, אֲמָרָן נְחֶמְיָה לַמֶּלֶךְ בְּנִיסָן. דְּבָרִים שֶׁאָמַר חֲנָנִי לִנְחֶמְיָה בְּכִסְלֵו, שֶׁנֶּאֱמַר: (נחמיה א) "דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה. וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו, שְׁנַת עֶשְׂרִים, וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וַיָּבֹא חֲנָנִי, אֶחָד מֵאַחַי, הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה. וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים, הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי, וְעַל יְרוּשָׁלָיִם. וַיֹּאמְרוּ לִי: הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה, בְּרָעָה גְדֹלָה, וּבְחֶרְפָּה, וְחוֹמַת יְרוּשָׁלַםִ מְפֹרָצֶת, וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ". אֲמָרָן נְחֶמְיָה לַמֶּלֶךְ בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (נחמיה ב) "וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, שְׁנַת עֶשְׁרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ, יַיִן לְפָנָיו, וָאֶשָּׁא אֶת הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ, וְלֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו. וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ: מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים, וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה? אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב! וָאִירָא הַרְבֵּה מְאֹד. וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ: הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה, מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנַי? אֲשֶׁר הָעִיר, בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי, חֲרֵבָה, וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ. וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ: עַל מַה זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? וָאֶתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם, וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, וְאִם יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ, אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה, [אֶל] עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה. וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ, וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ: עַד מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכְךָ? וּמָתַי תָּשׁוּב? וַיִּיטַב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלָחֵנִי, וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן"].

א אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כֹּרֶשׁ, מֶלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה, לְפִיכָךְ מָנוּ לוֹ כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, מַתְקִיף לָהּ רַב יוֹסֵף: [חֲדָא], דְּאִם כֵּן קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, דִּכְתִיב: (עזרא ו) "וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְּנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר, דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת [לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא". וְתַנְיָא: בְּאוֹתוֹ זְמַן לַשָּׁנָה הַבָּאָה, עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וְגָלוּתוֹ עִמּוֹ. וּכְתִיב: (שם ז) "וַיָּבֹא יְרוּשָׁלַםִ בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ". וְאִם אִיתָא, "שְׁנַת הַשְּׁמִינִית", מִבָּעִי לֵיהּ? וְעוֹד, מִי דָּמִי? הָתָם, 'כֹּרֶשׁ', הָכָא 'דָּרְיָוֶשׁ'? תָּנָא: הוּא 'כֹּרֶשׁ', הוּא 'דָּרְיָוֶשׁ', הוּא 'אַרְתַּחְשַׁסְתְּא'. 'כֹּרֶשׁ', שֶׁמֶּלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה. 'אַרְתַּחְשַׁסְתְּא', עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ. וּמַה שְּׁמוֹ? 'דָּרְיָוֶשׁ' שְׁמוֹ. מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אָמַר רַבִּי יִצְחָק:] לָא קַשְׁיָא. כָּאן, קֹדֶם שֶׁהֶחֱמִיץ, כָּאן, לְאַחַר שֶׁהֶחֱמִיץ. מַתְקִיף לָהּ רַב כַּהֲנָא: וּמִי הֶחֱמִיץ?! וְהָכְּתִיב: (שם ו) "וּמָה חַשְׁחָן, וּבְנֵי תוֹרִין, וְדִכְרִין, וְאִמְּרִין, לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא, חִנְטִין, מְלַח, חֲמַר, וּמְשַׁח, כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי בִירוּשְׁלֶם, לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם, דִּי לָא שָׁלוּ". אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק: [רַבִּי], מִטּוּנָךְ! "דִּי לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא, וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי". וּמַאן דְּעָבִיד הָכִי, לָאו מַעַלְיוּתָא הִיא? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר: (תנו) סֶלַע זֶה (לפלוני) לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי, וּבִשְׁבִיל שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר, לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בְּיִשְׂרָאֵל, כָּאן, בְּגּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים]. וְאִי בָּעִית אֵימָא: מְנָא לָן דְּאַחְמִיץ? (מֵהָכָא) [דִּכְתִיב]: (עזרא ו) "נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא, וְנִדְבָּךְ דִּי אָע חֲדַת" וְגוֹ'. לָמָּה לֵיהּ לְמִיעֲבַד הָכִי? סָבַר: אִי מָרְדוּ בִּי יְהוּדָאֵי, אִיקַלְיֵיה בְּנוּרָא. אֲטוּ שְׁלֹמֹה לָא עָבַד הָכִי? וְהָכְּתִיב: (מלכים א ו) ("וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה") "שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים". שְׁלֹמֹה עָבַד מִלְּמַעְלָה, וְאִיהוּ עָבַד מִלְּמַטָּה. שְׁלֹמֹה שַׁקְעֵיהּ בְּבִנְיָנָא, וְאִיהוּ לָא שַׁקְעֵיהּ בְּבִנְיָנָא. (וְאִי בָּעִית אֵימָא:) שְׁלֹמֹה סַדְּיֵיהּ בְּסִידָא, [אִיהוּ לָא סַדְּיֵיהּ בְּסִידָא]. (אָמַר רַב יִצְחָק:) אָמַר רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: (וְאִיתֵימָא רַב נַחְמָן:) מְנָא לָן דְּאַחְמִיץ? מֵהָכָא: (נחמיה ב) "וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ, וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ". מַאי 'שֵׁגַל'? אָמַר (רָבָא) [רַבָּה] בַּר לִימָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כַּלְבְּתָא. אֶלָּא מֵעַתָּה, הָא דִּכְתִיב: (דניאל ה) "וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ, וּלְמָאנַיָּא דִי בַיְתֵהּ הַיְתִיו קָדָמָךְ, וְאַנְתְּ וְרַבְרְבָנָךְ, שֵׁגְלָתָךְ, וּלְחֵנָתָךְ, חַמְרָא שָׁתַיִן בְּהוֹן". וְאִי 'שֵׁגַל', כַּלְבְּתָא הִיא. כַּלְבְּתָא, בַּת שָׁתְיָא חַמְרָא הִיא? (אָמַר לֵיהּ:) "הָא לָא קַשְׁיָא, דְּמַלְפֵי לָהּ וְשָׁתְיָא. אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: (תהלים מה) "בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ, נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר". וְאִי 'שֵׁגַל' כַּלְבְּתָא הִיא, מַאי קָא מְבַשֵׂר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל? הָכִי קָאָמַר: בִּשְׂכַר שֶׁחֲבִיבָה תּוֹרָה לְיִשְׁרָאֵל, כְּשֵׁגַל זוֹ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, זָכוּ לְכֶתֶם אוֹפִיר. וְאִי בָּעִית אֵימָא: לְעוֹלָם 'שֵׁגַל', מַלְכְּתָא הִיא, (ורבא) [וְרַבָּה] בַּר לִימָא גְּמָרָא גָּמִיר לָהּ. וְאַמַאי קָרִי לָהּ 'שֵׁגַל'? שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו כְּשֵׁגַל. אִי נַמִי, שֶׁהוֹשִׁיבָהּ בִּמְקוֹם שֵׁגַל.