מדרש על מלכים א 8:47: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

(דף לו ע״ב) תנו רבנן כיצד מתודה אומר עויתי פשעתי חטאתי וכן בשעיר המשתלח הוא אומר (ויקרא טז כא) והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם וכן במשה הוא אומר (שמות לד ז) נושא עון ופשע וחטאה ונקה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים עונות אלו זדונות וכן הוא אומר (במדבר טו לא) הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. פשעיהם אלו המרדים וכן הוא אומר (מ״ב ג ז) מלך מואב פשע בי ואומר (שם ח כב) אז תפשע לבנה בעת ההיא. לכל חטאתם אלו שגגות וכן הוא אומר (ויקרא ד ב) נפש כי תחטא בשגגה. ומאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות אלא אומר חטאתי עויתי פשעתי וכן בדוד הוא אומר (תהלים קו ו) חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו וכן בשלמה הוא אומר (מ״א ח מז ודברי הימים ב ו׳:ל״ז) חטאנו והעוינו רשענו וכן בדניאל הוא אומר (דניאל ט ה) חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו אלא מהו שאמר משה (שמות לד ו) נושא עון ופשע וחטאה ונקה אמר משה לפני המקום רבונו של עולם בשעה שחוטאין ישראל ועושין תשובה עשה להם זדונות כשגגות:

כח תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד מִתְוַדֶּה? (אומר) עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, חָטָאתִי. וְכֵן בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ הוּא אוֹמֵר: (ויקרא ט״ז:כ״א) "וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם". וְכֵן בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: (שמות ל״ד:ז׳) "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה". (ונקה) דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: "עֲוֹנוֹת" אֵלּוּ זְדוֹנוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (במדבר ט״ו:ל״א) "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲוֹנָהּ בָּהּ". "פְּשָׁעִים" אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (מלכים ב ג׳:ז׳) "מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי". וְאוֹמֵר: (שם ח) "אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הָהִיא". ["לְכָל] חַטֹּאתָם" אֵלּוּ שְׁגָגוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (ויקרא ד׳:ב׳) "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִּשְׁגָגָה". וּמֵאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים, חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת? אֶלָּא (אומר) [כָּךְ הָיָה מִתְוַדֶּה]: חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי [לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וְכוּ']. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: (תהילים ק״ו:ו׳) "חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ". וְכֵן בִּשְׁלֹמֹה הוּא אוֹמֵר: (מלכים א ח׳:מ״ז ודברי הימים ב ו׳:ל״ז) "חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ, רָשָׁעְנוּ". וְכֵן בְּדָנִיֵּאל הוּא אוֹמֵר: (דניאל ט׳:ה׳) "חָטָאנוּ, וְעָוִינוּ, וְהִרְשַׁעְנוּ, וּמָרַדְנוּ". אֶלָּא מַהוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: (שמות ל״ד:ז׳) "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה"? (ונקה?) אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁחוֹטְאִין יִשְׂרָאֵל, וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, עֲשֵׂה לָהֶם זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת.

[ה] וכן מצינו דרך כל המתודים מתודים. דוד אמר "חטאנו עם אבותינו, העוינו הרשענו" (תהלים קו). שלמה בנו אמר "חטאנו והעוינו רשענו" (מ"א ח). דניאל אמר "חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו" (דניאל ט). אף הוא כך היה מתודה – חטאתי עויתי ופשעתי לפניך....