שמות רבה
וַיֵּלֶךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ וגו', אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, לָמָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כָּעוֹף, מַה עוֹף אֵינוֹ פּוֹרֵחַ אֶלָּא בַּכְּנָפַיִם, אַף ישְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד אֶלָּא בַּזְּקֵנִים. גְּדוֹלָה הַזִּקְנָה, אִם זְקֵנִים הֵם חֲבִיבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִם נְעָרִים נִטְפְּלָה בָּהֶן יַלְדוּת. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שָׁנִינוּ שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, בַּסְּנֶה, דִּכְתִיב (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּסִינַי, דִּכְתִיב (שמות כד, א): וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' וגו'. בְּאֹהֶל מוֹעֵד, דִּכְתִיב (ויקרא ט, א): קָרָא משֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וגו'. וְלֶעָתִיד לָבוֹא כְּמוֹ כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, כג): כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִיְרוּשָׁלָיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. רַבִּי אָבִין אָמַר, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹשִׁיב אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּגֹּרֶן וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ כֻּלָּן כְּאַב בֵּית דִּין, וְדָנִין לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, יד): ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו, עַל זִקְנֵי עַמּוֹ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ, הוּא יוֹשֵׁב עִמָּהֶן וְדָנִין לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמַה הוּא אוֹמֵר לָהֶם (ישעיה ג, יד): וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיה ה, ז): כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, (ישעיה ג, יד): גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם, וּכְתִיב (ישעיה יד, לב): כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ. וְכֵן הָיָה דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לֵישֵׁב כְּגֹרֶן עֲגֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יח, ט): וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים וְישְׁבִים בְּגֹרֶן. וְכִי בְּגֹרֶן יָשְׁבוּ, אֶלָּא כִּדְתָנֵינַן סַנְהֶדְּרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גוֹרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם וכו': אָמַר שְׁלֹמֹה אֲנִי רְאִיתִיו יוֹשֵׁב עִמָּהֶן וְדָן בְּתוֹכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי לא, כג): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעֲלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ.
קוהלת רבה
אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, אָמַר רַבִּי אַחָא: אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְגַם לָאַחֲרֹנִים, אֵלּוּ הַסְּדוֹמִיִּים. וְעַל מִי נֶאֱמַר: עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, לא): לָאַחֲרֹנָה יִסְעוּ לְדִגְלֵיהֶם. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שְׁקָפָא אָמַר: אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים. וְגַם לָאַחֲרֹנִים, אֵלּוּ הָעֲמָלֵקִים. וְעַל מִי נֶאֱמַר לִמְחוֹת אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, יט): תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל מִשֶּׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְעַד שֶׁלֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, וּלְמִי אֲנִי נוֹתֵן זִכְרוֹן לַנִּסִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, דִּכְתִיב (ירמיה כג, ז): וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֶלָּא כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל וגו' מִכָּל הָאֲרָצוֹת וגו', כַּמָּה נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא וּמְבִיאָן עִמּוֹ, הַיְינוּ דִּכְתִיב (זכריה יד, ה): וּבָא ה' אֱלֹהַי כָּל קְדשִׁים עִמָּךְ. אָמַר רַבִּי זֵירָא כַּמָּה חֲסִידִים וּבְנֵי תוֹרָה הָיוּ רְאוּיִין לִמָּנוֹת, כְּגוֹן יְהוּדָה בַּר רַבִּי חִזְקִיָּה, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: וְגַם לָאַחֲרֹנִים, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַמְנוֹת לוֹ חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים מִשֶּׁלּוֹ וּמוֹשִׁיבָן אֶצְלוֹ בִּישִׁיבָה גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו' וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד, וְנֶגֶד מַלְאָכָיו, וְנֶגֶד גְּדוּדָיו, וְנֶגֶד כֹּהֲנָיו, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא: וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד, אָמַר רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב כְּבַגֹּרֶן וְצַדִּיקִים יוֹשְׁבִין לְפָנָיו, כְּהַהוּא דִכְתִיב בִּיהוֹשָׁפָט, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יח, ט): וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה וגו' יוֹשְׁבִין בְּגֹרֶן וגו', וְכִי בְּגֹרֶן הָיוּ יוֹשְׁבִין, אֶלָּא כְּדִתְנַן סַנְהֶדְּרִין עֲשׂוּיָה כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. וְאָמַר שְׁלֹמֹה אֲנָא חֲמִיתֵּיהּ מְצַמְצֵם בֵּינֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, כג): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעֲלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְעוּלָא בֵּירָאָה וְרַבִּי בֵּיבַי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ מְחוֹלָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מח, יד): שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, לַחוּלָה כְּתִיב, לַחוּלָה שֶׁהֵן חָלִין לְפָנָיו כָּעֲלָמוֹת, וּמַרְאִין עָלָיו בְּאֶצְבַּע, וְאוֹמֵר (תהלים מח, יד): כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת, עַלְמוּת, בִּזְרִיזוּת. עַלְמוּת כְּאִילֵין עוּלֵמְתָא, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים סח, כו): עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת, עֲלָמוֹת, תִּרְגֵּם עֲקִילָס: עָנְתָה נְסִיעַ. עַלְמוּת, בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, יְנַהֲגֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וִינַהֲגֵנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא.