מדרש על ישעיהו 1:12: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

עין יעקב

ג [רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבָאִי מִשּׁוּם] רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'יֵרָאֶה' 'יֵרָאֶה', כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת, כָּךְ בָּא לֵרָאוֹת, מַה לִּרְאוֹת, בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, אַף לֵרָאוֹת, בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. רַב הוּנָא, כִּי הֲוָה מַטִּי לְהַאי קְרָא: 'יֵרָאֶה' 'יֵרָאֶה', בָּכִי, אָמַר: עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מְצַפֶּה לִרְאוֹתוֹ, יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ? דִּכְתִיב: (ישעיה א) "כִּי תָּבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי" וְגוֹ'. וְרַב הוּנָא, כִּי הֲוָה מַטִּי לְהַאי קְרָא, בָּכִי: (דברים כּז) "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָׁם", עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מְצַפֶּה לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ, יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ? שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה א) "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה'" וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר, כִּי הֲוָה מַטִּי לְהַאי קְרָא, בָּכִי: (בראשית מה) "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו", וּמַה תּוֹכֵחָה שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם כָּךְ, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָּל שֶׁכֵּן? רַבִּי אֶלְעָזָר, כִּי הֲוָה מַטִּי לְהַאי קְרָא, בָּכִי: (ש"א כח) "וַיֹאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי"? וּמַה שְּׁמוּאֵל (הנביא) [הַצַּדִּיק] הָיָה מִתְיָרֵא מִיּוֹם הַדִּין, אָנוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה? דִּשְׁמוּאֵל, מַאי הִיא? דִּכְתִיב: (שם) "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל: אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ", 'עוֹלִים', תְּרֵי מַשְׁמַע! חַד שְׁמוּאֵל וְאִידָךְ, דְּאָזִיל שְׁמוּאֵל וְאַיְתִּי לְמֹשֶׁה בַּהֲדֵיהּ. אָמַר [לֵיהּ]: דִּילְמָא חַס־וְשָׁלוֹם לְדִינָא קָא מִתְבָּעִינָא, קוּם בַּהֲדָאִי, דְּלֵיכָּא מִלְּתָא דִּכְתִיבַת בְּאוֹרַיְתָא וְלָא קִיַּמְתֵּיהּ. רַבִּי אַמִי, כִּי הֲוָה מַטִּי לְהַאי קְרָא, בָּכִי: (איכה ג) ("יתן למכה לחי ישבע בחרפה"). "יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה", אָמַר: כּוּלֵי הַאי וְאוּלַי?! רַבִּי אַמִי, כִּי הֲוָה מַטִּי לְהַאי קְרָא, בָּכִי: (צפניה ב) ("בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו") "בַּקְּשׁוּ צֶדֶק, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה, אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף ה'". אָמַר: כּוּלֵי הַאי וְאוּלַי?! רַב (יוסף) [אַסִי], כִּי הֲוָה מַטִּי לְהַאי קְרָא, בָּכִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ה) "שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב, וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט, אוּלַי יֶחֱנַן ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף". אָמַר: כּוּלֵי הַאי וְאוּלַי?!
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

רב הונא כי הוה מטי להאי קרא יראה יראה בכי אמר עבד שרבו מצפה לראותו יתרחק ממנו דכתיב (ישעיה א יב) כי תבאו לראות פני וגו׳. רב הונא כי הוה מטי להאי קרא בכי (דברים כז ז) וזבחת שלמים ואכלת שם עבד שרבו מצפה לאכול על שלחנו יתרחק ממנו שנאמר (ישעיה א יב) למה לי רוב זבחיכם יאמר ה׳ וגו׳. ר׳ אלעזר כי הוה מטי להאי קרא בכי (בראשית מה ג) ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו ומה תוכחה של ב״ו כך של הקב״ה לא כל שכן. ר׳ אלעזר כי הוה מטי להאי קרא בכי (ש״א כח טו) ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ומה שמואל הנביא היה מתירא מיום הדין אנו עאכ״ו. מאי היא דכתיב (ש״א כח יב) ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עולים מן הארץ עולים תרי משמע חד שמואל ואידך דאזיל שמואל ואייתי למשה בהדיה אמר דילמא ח״ו לדינא קא מתבענא קום בהדאי דליכא מילתא דכתיבת באורייתא ולא קיימתיה. ר׳ אמי כי הוה מטי להאי קרא בכי (איכה ג כט) יתן למכהו לחי ישבע בחרפה יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה אמר כולי האי ואולי. רבי אמי כי הוה מטי להאי קרא בכי (צפניה ב ג) בקשו את ה׳ כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה׳ אמר כולי האי ואולי. רב אמי כי הוה מטי להאי קרא בכי שנאמר (עמוס ה טו) שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה׳ אלהי צבאות שארית יוסף אמר כולי האי ואולי:
שאל רבBookmarkShareCopy

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

שלש רגלים ולא בעלי קבין שלש רגלים הכל לפי רגליו של אדם אינו דומה הבא מבית פוגי להבא מבית פרסי: תחג לי. שיקריב שלמי חגיגה: תחג לי בחגיגה הבאה לשמה אדם יוצא ידי חובתו ואין אדם יוצא ידי חובתו בחגיגה שאין באה לשמה אם כן למה נאמר תחג לי כל זמן שאתה חוגג למצותו מעלה אני עליך כאלו נדבה הבאתו ובזמן שאי אתה חוגג כראוי מעלה אני עליך כאלו אתה מועל בהר הבית ובעזרות כן הוא אומר(ישעיה א' י"ב) כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי:
שאל רבBookmarkShareCopy