עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תנו רבנן מנין שאומרים אבות שנאמר (תהלים כט א) הבו לה׳ בני אלים ומנין שאומרים גבורות שנא׳ הבו לה׳ כבוד ועוז ומנין שאומרים קדושות שנאמר הבו לה׳ כבוד שמו השתחוו לה׳ בהדרת קדש ומה ראו לומר בינה אחר קדושה שנאמר (ישעיה כט כג) והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו וסמיך ליה וידעו תועי רוח בינה ומה ראו לומר תשובה אחר בינה דכתיב (שם ו י) ולבבו יבין ושב ורפא לו. אי הכי לימא רפואה בתר תשובה. לא סלקא דעתך דכתיב (שם נה ז) וישוב אל ה׳ וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. ומאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא כתיב קרא אחרינא (תהלים קג ג) הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא והא רפואה דתחלואים היא אלא רפואה דסליחה כתיב (ישעיה ו י) ושב ורפא לו ההוא לאו היא ומה ראו לומר גאולה בשביעית אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית והאמר מר בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא. מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא. ומה ראו לומר רפואה בשמינית אמר רבי אחא מתוך שניתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב (תהלים י טו) שבור זרוע רשע וגומר ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה. ומה ראו לומר קבוץ גליות לאחר ברכת השנים דכתיב (יחזקאל לו ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנא׳ (ישעיה א כה) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב (שם) ואשיבה שופטיך כבראשונה וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו האפיקורסים וכולל זדים עם האפיקורסים שנאמר (שם) ושבר פושעים וחטאים יחדו וכיון שכלו האפיקורסים מתרוממת קרן צדיקים דכתיב (תהלים עה יא) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גירי הצדק עם הצדיקים שנאמר (ויקרא יט לב) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר. והיכן מתרוממת קרנם. בירושלים שנאמר (תהלים קכב ו) שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר (הושע ג ה) (דף יח) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה׳ אלהיהם ואת דוד מלכם וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר (ישעיה נו ז) והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי וכיון שבאתה תפלה באתה עבודה שנא׳ עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי וכיון שבאת עבודה באת הודאה שנאמר (תהלים נ כג) זובח תודה יכבדנני. ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודאה דכתיב (ויקרא ט כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים. אימא קודם עבודה לא סלקא דעתך דכתיב וירד מעשות החטאת וגומר מי כתיב לעשות מעשות כתיב. ואימא אחר העבודה לא סלקא דעתך דכתיב זובח תודה. מאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא מסתברא עבודה והודאה חדא מלתא היא. ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים דכתיב (במדבר ו כז) ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם ברכה דהקדוש ברוך הוא שלום שנאמר (תהלים כט יא) ה׳ יברך את עמו בשלום. וכי מאחר דק״כ זקנים ומהם כמה נביאים תיקנו תפלה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר שכחום וחזר וסדרם:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
א״ר חנינא אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא שנאמר (יחזקאל לב יד) אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך וכתיב (שם כט כא) ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל. אמר רבי חמא ברבי חנינא אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל שנאמר (ישעיה יח ה) וכרת הזלזלים במזמרות וכתיב בתריה בעת ההיא יובל שי לה׳ צבאות וגו׳. ואמר זעירא א״ר חנינא אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל שנאמר (צפניה ג יא) כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך וכתיב (שם ג יב) והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה׳. א״ר שמלאי משום ר׳ אלעזר בר״ש אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל שנאמר (ישעיה א כה) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך ואשיבה שופטיך וגו׳:
עין יעקב
ק תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֱלִישָׁע אוֹמֵר: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו, צֵא וּבְדֹק בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל פֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם, לֹא בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (מיכה ג׳:ט׳) "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב, וּקְצִינֵי בֵית יִשְׂרָאֵל הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט, וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ". וּכְתִיב: (שם) "בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וְגוֹ', רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ, וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ, [וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ" וְגוֹ']. רְשָׁעִים הֵם, אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, לְפִיכָךְ מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר: (מיכה ג׳:י״ב) "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר". וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּכְלוּ שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים רָעִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו א׳:כ״ה-כ״ו) "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ, [וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ], וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה" וְגוֹ'. אָמַר עוּלָא: אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵּית, אֶלָּא בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה". אָמַר רַב פָּפָּא: אִי בָּטְלֵי יְהִירֵי, בָּטְלֵי אַמְגּוּשֵׁי. [אִי בָּטְלֵי דַּיָּנֵי, בָּטְלֵי גְּזִירְפַּטֵי. אִי בָּטְלֵי יְהִירֵי, בָּטְלֵי אַמְגּוּשֵׁי], דִּכְתִיב: (שם) "וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ" וְגוֹ'. אִי בָּטְלֵי דַּיָּנֵי, בָּטְלֵי גְּזִירְפַּטֵי, דִּכְתִיב: (צפניה ג׳:ט״ו) "הֵסִיר ה' מִשְׁפָּטַיִךְ, פִּנָּה אֹיְבֵךְ".