עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
א״ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מ״ד (ישעיה לב כ) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים שנאמר אשריכם זורעי ואין זריעה אלא צדקה שנאמר (הושע י יב) זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים וזוכה לנחלת שני שבטים זוכה לכילה כיוסף דכתיב (בראשית מט כב) בן פורת יוסף גו' בנות צעדה עלי שור וזוכה לנחלת יששכר דכתיב (שם מט יד) יששכר חמור גרם. איכא דאמרי אויביו נופלין לפניו כיוסף דכתיב ביה (דברים לג יז) עמים ינגח יחדו אפסי ארץ וזוכה לבינה כיששכר דכתיב (ד״ה א יב לב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל וגו׳:
עין יעקב
ה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מַאי דִּכְתִיב: (ישעיהו ל״ב:כ׳) "אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם, מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר". כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, זוֹכֶה לְנַחֲלַת שְׁנֵי שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי", וְאֵין 'זְרִיעָה' אֶלָּא צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע י׳:י״ב) "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד". וְאֵין 'מַיִם' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ״ה:א׳) "הוֹי, כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם". זוֹכֶה לְנַחֲלַת שְׁנֵי שְׁבָטִים, זוֹכֶה לְכִלָּה כְּיוֹסֵף, דִּכְתִיב: (בראשית מ״ט:כ״ב) "בֶּן פֹּרָת יוֹסֵף וְגוֹ', בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר". וְזוֹכֶה לְנַחֲלַת יִשָּׂשכָר, דִּכְתִיב: (שם) "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם". אִיכָּא דְּאַמְרֵי: אוֹיְבָיו נוֹפְלִין לְפָנָיו כְּיוֹסֵף, דִּכְתִיב: (דברים ל״ג:י״ז) "בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח, יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ". וְזוֹכֶה לְבִינָה כְּיִשָּׂשכָר, דִּכְתִיב: (ד"ה א יב) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים, לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל" וגו'.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה מאי דכתיב (ישעיה לב כ) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל שבזמן שהם עוסקים בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ולא הם מסורים ביד יצרם שנאמר אשריכם זורעי על כל מים ואין זריעה אלא צדקה שנאמר (הושע י יב) זרעו לכם לצדקה ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים משלחי רגל השור והחמור. תנא דבי אליהו לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי: