מדרש על ישעיהו 41:14

וזאת התרומה. אמר הקב"ה אני העמדתי לכם י"ג דברים ע"י יחזקאל הנביא, אף אתם התנדברו י"ג, ומה הם המפורשים על ידי יחזקאל, א' ואלבישך רקמה, ב' ונעלך תחש, ג' ואחבשך בשש, ד' ואכסך משי, ה' ואעדך עדי, ו' ואתנה צמידים על ידיך, ז' ורביד על גרונך, ח' ואתן נזם על אפך, ט' ועגילים על אזניך, י' ועטרת תפארת בראשך (יחזקא טז י יא יב), סולת ושמן ודבש (שם שם יט) הרי י"ג. ואתם [ותכלת וארגמן ותולעת שני] ושש ועזים ועורות אלים מאדמים ועורות תחשים ועצי שטים שמן למאור בשמים לשמן המשחה [ולקטורת הסמים] אבני שוהם ואבני מלואים (וגם לקטרת הסמים) הרי עשרה, וזהב וכסף ונחשת הרי יג"ג. ומה נשתנו אלו [אלא] למדרש זהב לכפר מפני מלכות בבל, דכתיב ביה רישיה די דהב טב (דניאל ב' ל"ב). וכסף לכפר ממני מלכות פרס ומדי, דכתיב ביה ועשרת אלפים כבר כסף (אס ג' ט'). ונחשת לכפר על מלכות יון שהיא פחותה מכולם, שהיא עתידה להשתמש במטבע חשוב [כחרס]. ותכלת אלו ישראל העטופים בציצית של תכלת. וארגמן זה דניאל שראה ד' מלכיות. ותולעת שני אלו ישראל שנמשלים בתולעת, שנא' אל תיראי תולעת יעקב (ישעיה מא יד), וחטאם דומה לשני, שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים וגו'. ושש זה המלאך לבוש הבדים אשר נשבע בחי העולמים. ועזים כנגד יעקב, שנאמר ואת עורות גדיי העזים (בראשית כ"ז י"ו). ועורות אלים כנגד יצחק, שנא' והנה איל אחר נאחז (שם כ"ב י"ג). ועורות תחשים שעירערו חומות ירושלם עד שהתישו כוחן. ועצי שטים שיועצים לשטות את ישראל מייחוד מלכם:

‎וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אַתֶּם מְבִיאִין מִשֶּׁלָּכֶם, אֶלָּא מִבִּזַּת הַיָּם שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף (תהלים סח, יד). וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. תְּכֵלֶת, שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּדָם, זֵכֶר לְאוֹת שֶׁכְּבָר הִתְקִינוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם. תּוֹלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב (ישעיה מא, יד). וְעֹרֹת אֵילִם, בִּזְכוּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים (בראשית כז, טז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ אוֹתִי, וְאַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּתוֹךְ עֹרֹת גְּדָיֵי עִזִּים.

פס'. ולקח אלעזר הכהן. נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה ולקח אזוב וטבל במים. מה כאן שלשה ארז ואזוב ושני תולעת אף לכולם שלשה בשעת הזייה. עץ ארז. זו בקיעת של ארז. אזוב ולא איזוב יון. לא אזוב כחלית. ולא אזוב רומית ולא אזוב מדברית ולא כל שיש לו שם ליווי. ושני תולעת. ששינתו תולעת. ולא ששינתו צביעות אחרות. זהו שאמר הכתוב (מלכים א ה׳:י״ג) וידבר על העצים (ועל האבנים) מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב היוצא בקיר דבר שלמה בחכמתו. מפני מה נבנה המשכן בעצי שטים ומפני מה נבחרו שתים עשרה אבנים שבחושן אבן פטדה וברקת נפך ספיר ויהלום. מן הארז ועד האזוב למה לי אלא לטהרת המצורע ולשרפת פרה ללמדך הגבוה השפל השפיל הגבוה. למי המצוה הזאת לתולעת השני כענין שנאמר (ישעיהו מ״א:י״ד) אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל וגו'. והשליך אל תוך שרפת הפרה דברי רבי ישמעאל. תנן התם נבקעה ועמד חוץ מגיתה נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת אמר להם עץ ארז זה וכו'. כרכן בשירי הלשון והשליך לתוך שריפתה נשרפה חובטין אותה במקלות. וכוברין אותה בכברות. רבי ישמעאל אומר במקבות של אבן וכו' וחולקין אותה לשלשה חלקים אחד נותן בחיל ואחד נותן להר המשחה ואחד היה מתחלק לכל המשמרות: