עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
כתובות (דף ה) דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאלו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיה מח יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות טו יז) מכון לשבתך פעלת ה׳ מקדש ה׳ כוננו ידיך. השיב בבלי אחד ור׳ חייא שמו (תהלים צה ה) ויבשת ידיו יצרו ידו כתיב. והכתיב יצרו אמר ר״נ בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב (שם ח ד) כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. מיתיבי (שם יט ב) השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע ה״ק מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר:
עין יעקב
א דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, דְּאִלּוּ בְּמַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּתִיב: (ישעיהו מ״ח:י״ג) "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם", וְאִלּוּ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כְּתִיב: (שמות ט״ו:י״ז) "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ". הֵשִׁיב בַּבְלִי אֶחָד וְרַבִּי חִיָּא שְׁמוֹ: (תהילים צ״ה:ה׳) "וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ", 'יָדוֹ' כְּתִיב. וְהָכְּתִיב: 'יָצָרוּ'? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: יָצְרוּ אֶצְבְּעוֹתָיו, כְּדִכְתִיב: (שם ח) "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" וְגוֹ'. מֵיתִיבִי: (שם יט) "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ". הָכִי קָאָמַר: מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, מִי מַגִּיד? הָרָקִיעַ, וּמַאי נִיהוּ? מָטָר.
אוצר מדרשים
ו׳) חמשה דברים חביבין לפני הקב״ה יותר ממעשה שמים וארץ, ואלו הן: ישראל ומילה ובית המקדש וירושלם וישוב ארץ ישראל. ישראל מנין דכתיב כה אמר ה׳ גואלך וגו׳ נטה שמים וגו' (ישעיה מ״ד כ״ד) מלמד שיצירתן של ישראל חביבה לפני הקב״ה יותר ממעשה שמים וארץ, ואומר כה אמר ה׳ נותן שמש לאור יומם וגו׳ אם ימושו וגו' (ירמיה ל״א ל״ה) מלמד שחיבב הכתוב יצירתן של ישראל יותר ממעשה שמים וארץ. והמילה מנין שנאמר כה אמר ה׳ אם לא בריתי וגו׳ (שם ל״ג כ״ה) מלמד שחיבב הקב״ה את המילה יותר מבריאת שמים וארץ. בית המקדש מנין, כשברא הקב״ה שמים ושמי השמים כאילו לא בראן אלא באצבעו, שנאמר כי אראה שמיך וגו׳ (תהילים ח׳:ד׳) כשהוא בא אצל בית המקדש מה הוא אומר מקדש ה׳ כוננו ידיך (שמות ט״ו:י״ז) כביכול בשתי ידיו מלמד שחיבב הקב״ה את המקדש יותר מבריאת שמים וארץ. ירושלם מנין כשברא הקב״ה את עולמו כאילו לא בראו אלא במאמר, שנאמר אף ידי יסדה ארץ וגו׳ (ישעיה מ״ח י״ג) וכשהוא בא אצל בנינה של ירושלם מה הוא אומר הנה אנכי מרביץ בפוך וגו׳ ושמתי וגו' (שם נ״ד י״א). ישוב א״י מנין שנאמר אנכי ה׳ עשה כל נטה שמים, ואחריו מה הוא אומר מקים דבר עבדו וגו' (ישעיה מ״ד כ״ד), מלמד שכולן חביבין לפני הקב״ה יותר ממעשה שמים וארץ.