מדרש על ישעיהו 5:17: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן, מִן בַּת כְּתִיב, אָמַר רַבִּי אַחָא יֵשׁ לָנוּ מָנָה אַחַת יָפָה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים טז, ה): ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי. כָּל הֲדָרָהּ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. דָּבָר אַחֵר, כָּל הֲדָרָהּ, זוֹ סַנְהֶדְרִין, דִּכְתִיב (משלי לא, כה): עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁה. דָּבָר אַחֵר, כָּל הֲדָרָהּ, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, דִּכְתִיב (ויקרא יט, לב): מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. דָּבָר אַחֵר, כָּל הֲדָרָהּ, אֵלּוּ הַמִּשְׁמָרוֹת, דִּכְתִיב (דברי הימים ב כ, כא): וּמְהַלְּלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ. דָּבָר אַחֵר, כָּל הֲדָרָהּ, אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין תִּינוֹקוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְלֹא גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם, גָּלוּ מִשְׁמָרוֹת וְלֹא גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ תִּינוֹקוֹת גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר. מִיָּד וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ. הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כְּשֶׁהֵן רַכִּים מְשׁוּלִים כִּכְבָשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, יז): וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם. וּכְשֶׁהֵן קָשִׁים מְשׁוּלִין כְּאַיָּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מָה אַיָּלִים הַלָּלוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב הוֹפְכִין פְּנֵיהֶם אֵלּוּ תַּחַת אֵלּוּ, כָּךְ הָיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רוֹאִין דְּבַר עֲבֵרָה וְהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם מִמֶּנּוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּבֹא שָׁעָה וַאֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם כֵּן. וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְּבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים ס, יד): בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל. וּבִזְּמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כִּבְיָכוֹל מַתִּישִׁין כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁל מַעְלָן, דִּכְתִיב (דברים לב, יח): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִּׁי. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בְּרַבִּי טַרְפוֹן בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְּבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יד, יז): וְעַתָּה יִגְדַל נָא כֹּחַ ה'. וּבִזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל, מַתִּישִׁין כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁל מַעְלָן, וְהוֹלְכִין גַּם הֵם בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וְרַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, הָיָה אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הַקְרֵנִי דַּף אֶחָד, וְאוֹמֵר לוֹ אֵין בִּי כֹחַ. הַשְׁנֵנִי פֶּרֶק אֶחָד, אוֹמֵר לוֹ אֵין בִּי כֹּחַ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּבוֹא לָכֶם שָׁעָה וַאֲנִי עוֹשֶׂה לָכֶם כָּךְ, וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף. אָמַר רַבִּי אַחָא, כְּשֵׁם שֶׁלֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּרוֹדֵף מָלֵא, כָּךְ אֵינָן נִגְאָלִין אֶלָּא בְּגוֹאֵל מָלֵא, דִּכְתִיב (ישעיה נט, כ): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל מָלֵא כְּתִיב.

(דף סח) מאי דכתיב (ישעיה ה יז) ורעו כבשים כדברם. א״ר מנשיא בר ירמיה אמר רב כמדובר בם. מאי כמדובר בם. אמר אביי (שם) וחרבות מחים גרים יאכלו ומתרגם רב יוסף נכסי רשיעיא צדיקי יחסנון. א״ל רבא בשלמא אי כתיב חרבות כדקאמרת. השתא דכתיב וחרבות מלתא אחריתא היא. אלא אמר רבא כדרב חננאל אמר רב דאמר רב חננאל אמר רב עתידין צדיקים שיחיו את המתים כתיב הכא ורעו כבשים כדברם וכתיב התם (מיכה ז יד) ירעו בשן וגלעד כימי עולם. בשן זה אלישע הבא מן הבשן דכתיב (ד״ה א ה יב) ויעני ושפט בבשן וכתיב (מ״ב ג יא) פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו. גלעד זה אליהו שנאמר (שם א׳ יז א) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד:

לג [פִּסְקָא. מִחוּי קְרָבָיו וְכוּ'. מַאי "מִחוּי קְרָבָיו"? רַב הוּנָא אָמַר: שֶׁמְּנַקְּבָן בְּסַכִּין. (רב) חִיָּא בַּר רַב אָמַר: שִׁירְקָא דְּמֵעַיָּא, דְּנַפְקָא אַגַּב דּוּחֲקָא דְּסַכִּינָא. אָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) [אֶלְעָזָר:] מַאי טַעְמָא דְּחִיָּא בַּר רַב? דִּכְתִיב: (ישעיהו ה׳:י״ז) "וְחָרְבוֹת מֵחִים, גָּרִים יֹאכֵלוּ", מַאי מַשְׁמַע? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: "וְנִכְסֵיהֶן דִּרְשִׁיעַיָּא, צַדִּיקַיָּא יַחְסְנוּן". (שם) "וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם", אָמַר מְנַשְׁיָא בַּר יִרְמְיָה, אָמַר רַב: כַּמְּדֻבָּר בָּם. מַאי "כַּמְּדֻבָּר בָּם"? אָמַר אַבַּיֵּי: "וְחָרְבוֹת מֵחִים, גָּרִים יֹאכֵלוּ"]. אָמַר לֵיהּ רָבָא: בִּשְׁלָמָא, אִי כְּתִיב: (בחרבות) ["חָרְבוֹת"], כִּדְקָאָמַרְתְּ. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב: "וְחָרְבוֹת", מִלְּתָא אַחֲרִיתִי הִיא. אֶלָּא [אָמַר רָבָא]: כִּדְרַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ אֶת הַמֵּתִים, כְּתִיב הָכָא: "וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם", וּכְתִיב הָתָם: (מיכה ז׳:י״ד) "יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם", "בָּשָׁן", זֶה אֱלִישָׁע הַבָּא מִן הַבָּשָׁן, דִּכְתִיב: (דברי הימים א ה׳:י״ב) "וְיַעְנַי וְשָׁפָט בַּבָּשָׁן", וּכְתִיב: (מלכים ב ג׳:י״א) "פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ". "גִּלְעָד", זֶה אֵלִיָּהוּ, [שֶׁנֶּאֱמַר]: (מלכים א י״ז:א׳) "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד" [וְגוֹ']. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים, דִּכְתִיב: (זכריה ח׳:ד׳) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ". וּכְתִיב: (מלכים ב ד׳:כ״ט) "וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנַּעַר". עוּלָא רָמִי: כְּתִיב: (ישעיהו כ״ה:ח׳) "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח", וּכְתִיב: (שם סה) "כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת", לָא קַשְׁיָא, הָא בְּיִשְׂרָאֵל, הָא בְּגוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים]. וְגוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים] מַאי בָּעוּ הָתָם? אִין, דִּכְתִיב: (שם סא) "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" וְגוֹ'. רַב חִסְדָּא רָמִי: כְּתִיב: (שם כד) "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה", וּכְתִיב: (שם ל) "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים". (וְגוֹ'.) לָא קַשְׁיָא, כָּאן לָעוֹלָם הַבָּא, כָּאן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְלִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת בִּלְבַד, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אִידִי וְאִידִי לָעוֹלָם הַבָּא, [וְלָא קַשְׁיָא], כָּאן בְּמַחֲנֵה שְׁכִינָה, כָּאן בְּמַחֲנֵה צַדִּיקִים. רָבָא רָמִי: כְּתִיב: (דברים ל״ב:ל״ט) "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה", וּכְתִיב: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא", הַשְׁתָּא אַחוּיֵי מְחַיֵּי, אַסּוּיֵי, לֹא כָּל־שֶׁכֵּן! אֶלָּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּשֵׁם שֶׁמָּחַצְתִּי אֲנִי אֶרְפָּא, כָּךְ כְּשֶׁאֲנִי מֵמִית אֲנִי מְחַיֶּה. תָּנוּ רַבָּנָן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה", יָכוֹל מִיתָה בְּאֶחָד וְחַיִּים בְּאֶחָד, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעוֹלָם נוֹהֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא", מַה מַּכָּה וּרְפוּאָה בְּאֶחָד, אַף (חיים ומיתה) [מִיתָה וְחַיִּים] בְּאֶחָד. מִכָּאן תְּשׁוּבָה לָאוֹמְרִים, אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: בַּתְּחִלָּה, מַה שֶּׁאֲנִי מֵמִית אֲנִי מְחַיֶּה, וַהֲדַר, מַה שֶּׁמָּחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא.