ויקרא 15:9 מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), ספרי במדבר, עין יעקב ותנחומא בובר

פסחים (דף ג) אמר רבי יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. רב פפא אמר תשעה שנאמר (דברים כג יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. רבינא אמר עשרה וא״ו דטהור. רב אחא בר יעקב אמר שש עשרה שנאמר (שמואל א כ כו) כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור. תנא דבי רבי ישמעאל לעולם יספר אדם בלשון נקיה שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב. ואומר (איוב טו ה) ותבחר לשון ערומים ואומר (שם לג ג) ודעת שפתי ברור מללו. מאי ואומר. וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא, ת״ש, ותבחר לשון ערומים. וכי תימא הני מילי בדרבנן אבל במילי דעלמא לא, ת״ש, ודעת שפתי ברור מללו.

וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש שומע אני ששלשתן במקום אחד תלמוד לומר במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. מצורע היה בכלל ויצא מן הכלל ולמד על הכלל, מה מצורע שהוחמרה טומאתו חמור שלוחו משלוח חברו, אף כל שהוחמרה טומאתו חמור שלוחו משלוח חברו. מכאן מנו חכמים למחיצות כל שהזב מטמא מצורע מטמא, חמור מצורע שמטמא בביאה. כל שטמא מת מטמא זב מטמא חמור הוב שהוא מטמא תחת אבן מסמא. כל שטבול יום מטמא טמא מת מטמא חמור טמא מת שהוא מטמא את האדם, כל שמחוסר כפורים פוסל טבול יום פוסל חמור שבני ישראל שהוא פוסל את התרומה:

צא "וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: כֹּה דִּבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי". (שם) אָמַר לֵיהּ: זִיל אֵימָא לֵיהּ: תַּרְתֵּי לָא תַּעָבִיד בְּהַהוּא גַּבְרָא, אִי קָטַלְתְּ לֵיהּ, קַבּוּל לְטוּתֵיהּ דְּלַטְיֵיהּ אָבוּךְ. וְאִי לָא, שַׁבְקֵיהּ דְּלֵיקוּם בִּלְטוּתֵיהּ דְּלַטְיֵיהּ אָבוּךְ. (שם) "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל קְלָלוֹת שֶׁקִּלֵּל דָּוִד אֶת יוֹאָב, נִתְקַיְּמוּ בְּזַרְעוֹ שֶׁל דָּוִד; (שמואל ב ג׳:כ״ט) "וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם". 'זָב', מֵרְחַבְעָם, דִּכְתִיב: (מלכים א י״ב:י״ח) "וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלָיִם", וּכְתִיב: (ויקרא ט״ו:ט׳) "וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא". 'מְצֹרָע', מֵעֻזִּיָּהוּ, דִּכְתִיב: (ד"ה ב כו) "וּכְחֶזְקָתוֹ, גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית, וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹהָיו, וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל ה' לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת", וּכְתִיב: (שם) "וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ". "מַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ", מֵאָסָא, דִּכְתִיב: (מלכים א ט״ו:כ״ג) "רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו", וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: שֶׁאֲחָזוֹ פּוֹדַגְרָא. אָמַר לֵיהּ מַר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרַב נַחְמָן: הֵיכִי דָּמִי? אָמַר לֵיהּ: כְּמַחַט בִּבְשַׂר הַחַי. מְנָא יָדַע? אִי בָּעִית אֵימָא: מֵיחַשׁ הֲוָה חַיִישׁ בֵּיהּ, וְאִי בָּעִית אֵימָא: מֵרַבֵּיהּ הֲוָה גָּמִיר לָהּ, וְאִי בָּעִית אֵימָא: (תהילים כ״ה:י״ד) "סוֹד ה' לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם". "נֹפֵל בַּחֶרֶב", מִיֹּאשִׁיָּהוּ, דִּכְתִיב: (ד"ה ב לה) "וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ", וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: שֶׁעָשׂוּ כָּל גּוּפוֹ כִּכְבָרָה. "וַחֲסַר לָחֶם", מִיכָנְיָה, דִּכְתִיב: (מלכים ב כ״ה:ל׳ וירמיהו נ״ב:ל״ד) "וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לוֹ". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: תְּהֵא לוּטָא, וְלָא תְּהֵא (מלטטא) [לַיְטָא]. אַתְיוּהָ לְיוֹאָב, דַּיְנֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא קְטַלְתֵּיהּ לְאַבְנֵר? אָמַר לֵיהּ: גּוֹאֵל הַדָּם דַּעֲשָׂהאֵל הֲוָאִי. עֲשָׂהאֵל, רוֹדֵף הֲוָה! אָמַר לֵיהּ: הָיָה לוֹ לְהַצִּילוֹ בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו. אָמַר לֵיהּ: לָא הֲוָה יָכוֹל לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא בְּדֹפֶן חֲמִשִּׁית כַּוֵּן לֵיהּ, דִּכְתִיב: (שמואל ב ב׳:כ״ג) "וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ", וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּדֹפֶן חֲמִשִּׁית, בְּמָקוֹם שֶׁמָּרָה וְכָבֵד תְּלוּיִים בּוֹ ', בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו לָא יָכִיל לֵיהּ? אָמַר לֵיהּ: נֵיזִיל לְאַבְנֵר, מַאי טַעְמָא קְטַלְתֵּיהּ לַעֲמָשָׂא? אָמַר לֵיהּ: עֲמָשָׂא, מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הֲוָה, דִּכְתִיב: (שמואל ב כ׳:ד׳) "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְגוֹ'. וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת יְהוּדָה, וַיוֹחֶר" וְגוֹ'. אָמְרוּ לֵיהּ: עֲמָשָׂא, אַכִּין וְרַקִּין דָּרַשׁ. אַשְׁכְּחִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל דִּפְתִיחַ לְהוּ בְּמַסֶּכְתָּא. אָמַר, כְּתִיב: (יהושע א׳:י״ח) "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ, וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ, יוּמָת", יָכוֹל, אֲפִלּוּ לְדִבְרֵי תּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "רַק חֲזַק וֶאֱמָץ", אֶלָּא הַהוּא גַּבְרָא, מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הֲוָה, דִּכְתִיב: (מלכים א ב׳:כ״ח) "וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה". מַאי "לֹא נָטָה"? אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁבִּקֵּשׁ לִנְטוֹת וְלֹא נָטָה, וּמַאי טַעְמָא לֹא נָטָה? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲדַיִן לַחְלוּחִיתשֶׁל דָּוִד קַיֶּמֶת. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: עֲדַיִן אִצְטַגְנִינֵי שֶׁל דָּוִד קַיָּמִין, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים הָיוּ לוֹ לְדָוִד, כֻּלָּן בְּנֵי יְפַת תֹּאַר הָיוּ, וּמְגַדְּלֵי בְּלוֹרִיתהָיוּ, וּמְהַלְּכִין בְּרָאשֵׁי הַגְּיָסוֹתהָיוּ, וְהֵן הֵן בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִיןשֶׁל דָּוִד.