ספרא
[א] "ממושבותיכם"-- ולא מחוץ לארץ. "ממושבותיכם"-- אף מן העליה. "תביאו"-- מה שאתה מביא ממקום אחר הרי הוא כזה. מה זה עשרון לחלה, אף מה שאתה מביא ממקום אחר עשרון לחלה. או מה אלו "שני עשרונים" אף הללו "שני עשרונים"?... תלמוד לומר "תהיינה"-- אלו שני עשרונים ואין הללו שני עשרונים.
ספרא
[ב] "בכוריך" – בכורי כל יחיד ויחיד; מלמד שאינה באה אלא משל צבור, דברי רבי עקיבא. ר' שמעון אומר נאמר כאן "בכורים לה' " ונאמר להלן (ויקרא כג, יז) "בכורים לה' ": מה "בכורים לה' " אמורים להלן – משל ציבור, אף כאן – משל ציבור. אם תאמר זו משל יחיד והלן משל ציבור – אמרת לאו! אם זו "בכורים לה' " אין הלן "ראשית קציר", ואם הלן "ראשית קציר" אין זו "בכורים לה' " – דברים מחוסרים כאן אמרן הכתוב להלן.
ספרא
[ב] "לחם תנופה שתים"-- שיהיו שוות. "שני עשרונים"-- שיהיו שוות. "סלת תהיינה חמץ תאפנה"-- שאור בודה להן מתוכן ומחמצן, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר אף היא אינה מן המובחר אלא מביא את השאור ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה. אמר לו אף היא היתה חסרה או יתירה.