מדרש על מיכה 4:1: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

[ד] ר' פנחס בשם ר' ראובן א', עתיד הק' להביא סיני ותבור וכרמל, ולבנות בית המקדש על גבי ראשיהם. ומה טעמ', והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית י"י בראש ההרים (שם ב:ב). א"ר חומא ודייך עד כאן, אלא בית המקדש אומ' שירה וההרים עונים אחריו, ומה טעמ', ונשא הוא מגבעות (מיכה ד:א). ואין לשון זה ונשא אלא שירה, ומה טעמ' וכנניהו שר הלוים במשא יסור במשא כי מבין הוא (ד"ה א' טו:כב). ר' הושעיה בשם ר' אפס עתידה ירושלם לעשות קסילפנס לאומות העולם והם מהלכין לאורה. ומה טעמ', והלכו גוים לאורך וג' (ישעיה ס:ג). א"ר אחא נמשלו ישר' כזית, זית רענן יפה פרי תואר (ירמיה יא:טז), ונמשל הק' כנר, נר אלהים נשמת אדם (משלי כ:כז), מה דרכו של שמן להנתן בנר והן מאירים שניהם כאחת, כך א' הקב"ה לישראל, בניי הואיל ואורי הוא אורכם ואורכם הוא אורי, אני ואתם נלך ונאיר לציון, קומי אורי כי בא אורך (ישעיה ס:א).

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו (בראשית מט, א), (משלי טז, לג): בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, זֶה גוֹרָלוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. (משלי טז, לג): וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ, לֵידַע אֵיזֶה הוּא לַשֵּׁם וְאֵיזֶה לַגְּזֵרָה. דָּבָר אַחֵר, בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, זֶה גּוֹרָלָן שֶׁל שְׁבָטִים. וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ לִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא. וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּינְחָס, רַבִּי יוּדָן אָמַר וַיִּקְרָא יַעֲקֹב לָאֵל לִהְיוֹת עִם בָּנָיו. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר זִמְּנוֹ לְבָנָיו. אָמַר רַבִּי אָבוּן עֲשָׂאוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עַל בָּנָיו. (בראשית מט, א): וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וגו', הֵאָסְפוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהִקָּבְצוּ לְרַעְמְסֵס. הֵאָסְפוּ מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וְהִקָּבְצוּ לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. צִוָּה אוֹתָן לִהְיוֹת נוֹהֲגִין בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין בְּכָבוֹד. רַבִּי אַחָא אָמַר הִטַּהֲרוּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (נחמיה יב, כח ל): וַיֵּאָסְפוּ וגו' וַיְטַהֲרוּ אֶת הַלְּשָׁכוֹת. וְרַבָּנָן אָמְרֵי צִוָּה אוֹתָן עַל הַמַּחְלֹקֶת, אֲמַר לְהוֹן תִּהְיוּ כֻּלְכוֹן אֲסִיפָה אֶחָת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לז, טז): וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו וגו' לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', חֲבֵרוֹ כְּתִיב, נַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָּה אַחַת, הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לַגְאֻלָּה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, (יחזקאל לז, כב): וְעָשִׂיתִי אֶתְכֶם לְגוֹי אֶחָד וגו'. (בראשית מט, א): אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, רַבִּי סִימוֹן אָמַר מַפֶּלֶת גּוֹג הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לח, טז): בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מיכה ד, א): וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן. רַבָּנָן אָמְרֵי בָּא לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵץ וְנִתְכַּסָּה מִמֶּנּוּ. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִגְלָה לָהֶם הַקֵּץ וְחָזַר וְנִתְכַּסָּה מֵהֶם, וְאֵלּוּ הֵם יַעֲקֹב וְדָנִיֵּאל, דָּנִיֵּאל (דניאל יב, ד): וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם אֶת הַדְּבָרִים וַחֲתֹם. יַעֲקֹב, אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. (בראשית מט, ג): רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, מְלַמֵּד שֶׁבָּא לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵּץ וְנִתְכַּסָּה מִמֶּנּוּ. מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה נִפְנֶה מִן הָעוֹלָם וְהָיוּ בָנָיו סוֹבְבִין אֶת מִטָּתוֹ, אָמַר לָהֶם בּוֹאוּ וַאֲגַלֶּה לָכֶם מִסְטוֹרִין שֶׁל מֶלֶךְ, תָּלָה עֵינָיו וְהִבִּיט בַּמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם הֱיוּ זְהִירִין בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו, אָמַר לָהֶם הֱווּ זְהִירִין בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּךְ הָיְתָה עֲדָתוֹ שֶׁל קֹרַח שׁוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת שׁוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת עַד שֶׁעָמְדָה חַנָּה וְנִתְפַּלְּלָה עֲלֵיהֶן (שמואל א ב, ו): ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.