מדרש על מיכה 6:9: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

אמר רב יהודה בר אידי אמר רבי יוחנן עשר מסעות נסעה שכינה וכולהו מקראי וכנגדן גלתה סנהדרי מגמרא. עשר מסעות נסעה שכינה מקראי. מכפורת לכרוב ומכרוב למפתן וממפתן לחצר ומחצר למזבח וממזבח לגג ומגג לחומה ומחומה להר ומהר לעיר ומעיר למדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה שנאמר (הושע ה טו) אלך אשובה אל מקומי מכפורת לכרוב ומכרוב למפתן דכתיב (שמות כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת וגו׳ וכתיב (ש״ב כב יא) וירכב על כרוב ויעוף וכתיב (יחזקאל ט ג) וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית. וממפתן לחצר דכתיב (שם י ד) וירם כבוד ה׳ מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נוגה כבוד ה׳. ומחצר למזבח דכתיב (עמוס ט א) ראיתי את ה׳ נצב על המזבח וממזבח לגג דכתיב (משלי כה כד) אלך שבת על פנת גג ומגג לחומה דכתיב (עמוס ז ז) הנה ה׳ נצב על חומת אנך ומחומה לעיר דכתיב (מיכה ו ט) קול ה׳ לעיר יקרא ומעיר להר דכתיב (יחזקאל יא כג) ויעל כבוד ה׳ מעל תוך העיר ויעמוד על ההר ומהר למדבר דכתיב (משלי כא יט) טוב שבת בארץ מדבר וממדבר עלתה וישבה במקומה שנאמר (הושע ה טו) טוב אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו:

כז אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר אִידִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה (וכולהו), מִקְּרָאֵי, וּכְנֶגְדָּן גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין, מִגְּמָרָא. עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה, מִקְּרָאֵי: מִכַּפֹּרֶת לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב [לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב] לְמִפְתָּן, וּמִמִּפְתָּן לֶחָצֵר, וּמֵחָצֵר לַמִּזְבֵּחַ, וּמִמִּזְבֵּחַ לַגַּג, וּמִגַּג לַחוֹמָה, וּמֵחוֹמָה לָעִיר, וּמֵעִיר לַהַר, וּמֵהַר לַמִּדְבָּר, וּמִמִּדְבָּר עָלְתָה וְיָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ה׳:ט״ו) "אֵלֶךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי". מִכַּפֹּרֶת לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב [לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב] לְמִפְתָּן, דִּכְתִיב: (שמות כ״ה:כ״ב) "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שמואל ב כ״ב:י״א) "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף". וּכְתִיב: (יחזקאל ט׳:ג׳) "וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו, אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת". וּמִמִּפְתָּן לֶחָצֵר, דִּכְתִיב: (שם י) "וַיָּרָם כְּבוֹד ה' מֵעַל הַכְּרוּב עַל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אֶת הֶעָנָן וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד ה'". וּמֵחָצֵר לַמִּזְבֵּחַ, דִּכְתִיב: (עמוס ט׳:א׳) "רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ". וּמִמִּזְבֵּחַ לַגָּג, דִּכְתִיב: (משלי כ״א:ט׳) "טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַת גָּג". וּמִגָּג לַחוֹמָה, דִּכְתִיב: (עמוס ז׳:ז׳) "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ". וּמֵחוֹמָה לַעִיר, דִּכְתִיב: (מיכה ו׳:ט׳) "קוֹל ה' לָעִיר יִקְרָא". וּמֵהָעִיר לָהָר, דִּכְתִיב: (יחזקאל י״א:כ״ג) "וַיַּעַל כְּבוֹד ה' מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר וַיַּעֲמֹד עַל הָהָר". וּמֵהַר לַמִּדְבָּר, דִּכְתִיב: (משלי כ״א:י״ט) "טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר". וּמִמִּדְבָּר עָלְתָה וְיָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ה׳:ט״ו) "אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ".

[יא] ד"א ירמיה רם יה. עשר מסעו' נסעה השכינה, מכרוב לכרוב, מכרוב למפתן הבית, וממפתן הבית לכרובים, מכרובים לשער הקדמוני, משער הקדמוני לחצר, מחצר למזבח, ממזבח לגג, מגג לחומה, מחומה לעיר, מעיר להר הזתים. מכרוב לכרוב, וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו (יחזקאל ט:ג), על כרוב השני. מכרוב למפתן הבית, וירם כבוד י"י מעל הכרוב על מפתן הבית (שם י:ד). ממפתן הבית לכרובים, ויצא כבוד י"י מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים (שם שם יח). ויצא כבוד י"י מעל מפתן הבית, והא לא הוה צורכה אלא ויבא כבוד י"י, מושלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה יוצא מתוך פלטין שלו והיה מנשיק בכתלים ומגפף בעמודים ואו' הוי שלים בייתי, הוי שלים פלטין שלי, כך היתה השכינה מנשקת בכתלים ומגפפת בעמודים ואומרת הוי שלם בייתי הוי שלים פלטין דידי. מכרובים לשער הקדמוני, וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני (יחזקאל י:יט). משער הקדמוני לחצר, והחצר מלאה את נוגה כבוד י"י (שם שם ד). מן החצר למזבח, ראיתי את י"י נצב על המזבח (עמוס ט:א). מן המזבח לגג, טוב שבת על פינת גג (משלי כא:ט). מן הגג לחומה, כה הראני והנה י"י נצב על חומת אנך (עמוס ז:ז). מן החומה לעיר, קול י"י לעיר יקרא (מיכה ו:ט). מן העיר להר הזתים, ויעל כבוד י"י מעל תוך העיר ויעמד על ההר (יחזקאל יא:כג). א"ר יונתן שלש שנים ומחצה עשת השכינה שרויה בהר הזתים ומכרזת שלש פעמ' בכל יום ואומרת שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם (ירמיה ג:כב), וכיון שלא חזרו התחילה השכינה פורחת באויר ואומ' את הפסוק הזה, אלך ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרונני (הושע ה:טו).