עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן משום רבי יהודה בר׳ אלעאי עתידה רומי שתפול ביד פרס ק״ו ממקדש ראשון ומה מקדש ראשון שבנאוהו בני שם והחריבוהו כשדים נפלו כשדים ביד פרסיים מקדש שני שבנאוהו פרסיים והחריבוהו רומאים אינו דין שיפלו ביד פרסיים. אמר רב עתידה פרס שתפול ביד רומי א״ל רב כהנא ורב אסי לרב בנאי ביד סתוראי א״ל אין גזירת מלך הוא איכא דאמרי אמר להו אינהו נמי קא סתרי בי כנשתא תניא נמי הכי עתידה פרס שתפול ביר רומי חדא דסתרי בי כנשתא ועוד גזירת מלך היא שיפלו בונים ביד סותרים דאמר רב יהודה אמר רב אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי ט׳ חדשים בכל העולם כלו שנא׳ (מיכה ה ב) לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל וגו׳:
עין יעקב
ט אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר רַבִּי: עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפֹּל בְּיַד פָּרַס, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו מ״ט:כ׳) "לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל יוֹשְׁבֵי תֵימָן, אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן" וְגוֹ'. מַתְקִיף לָהּ (רבא) [רַבָּה] בַּר עוּלָא: וּמִמַּאי דְּהַאי "צְעִירֵי הַצֹּאן", פָּרַס הוּא, דִּכְתִיב: (דניאל ח׳:כ׳) "הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנַיִם מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס", וְאֵימָא: 'יָוָן', דִּכְתִיב: (שם) "וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן"? כִּי סָלִיק (רב אבא) [רַב חֲבִיבָא בַּר סוּרְמָקִי], אֲמָרָהּ קַמֵּיהּ דְּהַהוּא מֵרַבָּנָן. אָמַר לֵיהּ: וּמַאן דְּלָא יָדַע פֵּרוּשֵׁי דִּקְרָאֵי, מוֹתִיב תְּיוּבְתָּא לְרַבִּי?! מַאי "צְעִירֵי הַצֹּאן"? זוּטְרָא דַּאֲחוֹהִי, דְּתָנִי רַב יוֹסֵף: 'תִּירָס' זוֹ פָּרַס. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלָעִאי: עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפֹּל בְּיַד פָּרַס, קַל־וָחֹמֶר מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וּמַה מִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁבְּנָאוּהוּ בְּנֵי שֵׁם וְהֶחֱרִיבוּהוּ כַּשְׂדִּיִּים, נָפְלוּ כַּשְׂדִּיִּים בְּיַד פַּרְסִיִּים, מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁבְּנָאוּהוּ פַּרְסִיִּים וְהֶחֱרִיבוּהוּ רוֹמִיִּים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְּלוּ רוֹמִיִּים בְּיַד פַּרְסִיִּים! אָמַר רַב: עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפֹּל בְּיַד רוֹמִי. אָמְרוּ לֵיהּ רַב כַּהֲנָא וְרַב אַסִי לְרַב: בַּנָּאֵי בְּיַד סְתוֹרָאֵי?אָמַר לְהוּ: אִין, גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא. אִיכָּא דְּאַמְרֵי, אָמַר לְהוּ: אִינְהוּ נַמִּי קָא סָתְרֵי בֵּי כְּנִישְׁתָּא. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפֹּל בְּיַד רוֹמִי. חֲדָא, דְּסָתְרֵי בֵּי כְּנִישְׁתָּא, וְעוֹד, גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא שֶׁיִּפְּלוּ בּוֹנִים בְּיַד סוֹתְרִים, (ואמר) [דְּאָמַר] רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא, עַד שֶׁתִּפְשֹׁט מַלְכוּת רוֹמִי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מיכה ה׳:ב׳) "לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". (וְגוֹ)
אוצר מדרשים
ר׳ שמואל אומר על דברי ר׳ ישמעאל שהיה אומר מנין שאין הקב״ה מוציא מלכות ישמעאל אלא כדי להושיע בה את ישראל? שנאמר על יד ישעיה הנביא וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וגו' (ישעיהו כ״א:ז׳), מלמד שבראשונה יחזור למנהג זרע אומתו שלוחצין ודוחקין העולם במס כבד, וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב (שם), רב קשב - ר׳ שמעון אומר, כיון שראה ישעיה ששלום בפיו, היה שמח. ואמר ר׳ שמעון, מאי דכתיב וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל, רכב - זו בבל, צמד - זו מדי, פרשים - זו יון, רכב חמור - זו אדום, רכב גמל - זו מלכות ישמעאל, וכיון שראה תשועות שהן עתידין לעמוד, פתח ואמר מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים (שם). ר׳ שמעון אומר, כיון שראה ישעיה שעתיד לעמוד ממנו מלכים רשעים לוחצים לישראל ולוקחים מן החיים שכר החיים ומן ההרוגים שכר המתים, התחיל צועק ואומר: רב קשב. וכן היה אומר ר׳ שמעון, בתחלת מלכותו כשהוא יוצא יבקש לעשות רע עם ישראל, ויתחברו עמו אנשים גדולים מישראל, ויתנו לו אשה מהם, ויהיה שלום בינו לבין ישראל, ויכבוש כל הממלכות, ויבא לירושלם וישתחוה שם, ויעשה מלחמה עם האדומים ויברחו מפניו, וילכוד המלוכה בחזקה ואח״כ ימות, ויעמוד אחר מחצר מות וימלוך תחתיו, ויעמוד אחר ויהרוג אותו, ויעלה לירושלם ויחצוב הר המוריה, ויעשה אותו מישור, ויעמוד אחר וימלוך אחריו ימים מועטים, ויעמוד מלך אחר גדול מכולן ויקראו שמו מרואן, וזרועות ארבע יעמדו ממנו, והם יגדרו את חומת ההיכל, ועוד יעמוד מלך אחר וימלוך י״ט שנה והוא יאכל שלות בני ישמעאל, ויעמוד אחר ויבקש לכרות מימי הירדן ולא תתקיים עצתו, ויעמדו עליו נשיאי קדר ויהרגו אותו. ויעמוד אחר וימעיט איפות ומדות ומשקלות, ויעמוד אחר ויתקוטט במזרח ובמערב, אחרי כן אין שלום אמר ה׳ לרשעים (ישעיה מ״ה). ואלה המלכים שיעמדו מהם: הראשון עבד מושלים, שנאמר כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים (ישעיהו מ״ט:ז׳), השני מזרע המלוכה, השלישי יקום במחלוקת, הרביעי הוא אח לשני, ובימיהם יצמח צמח אם זכו ישראל. וזה לך האות כשאתה רואה שנה ראשונה - בלא מטר, והשניה - חצי רעב, והשלישית - רעב גדול, והרביעית - לא רעב ולא שובע, והחמישית - שובע גדול ויצמח כוכבו של משיח, ובששית - קולות, ובשביעית - מלחמות, ובמוצאי שביעית בן דוד יבא אם זכו ישראל, ואם לאו, על מלך הרביעי תפשע קרן מערבית דרומית, וישלח שם גייסים הרבה מאד, במלחמה הראשונה ינצחו בני מערב, ובשניה ינצחו בני מזרח, וביום ההוא תתקיים הנבואה שחזה ישעיה, שנאמר וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה׳ לַזְּבוּב (ישעיה ז׳ י"ח), וכשאתה רואה שנפלה מלכות נירון המערבי אשר בדמשק, נפלה מלכות בני מזרח, ויבואו בני מערב על בני מזרח להשמיד ולהחריב, ויברחו הנשארים ויעברו לארץ הצבי ויכלה אותה בידם. ויחזק מלכות בני מערב במצרים ובשיחור עד פרת. ואחר כל זאת, אם לא זכו ישראל, יעמוד מלך עז פנים ויהרוג את מלך בני מזרח בירח אב, ויגזור גזרות על ישראל, ויבטל המועדים והשבתות, שנאמר וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן (דניאל ז׳:כ״ה) עידן - שנה, עידנין - שנתים, ופלג - חצי שנה. ואח״כ יעמוד מלך ושמו מושיב ומשיב כל מי שהוא עובד ע״ז, שנאמר וזעם על ברית קודש (דניאל י״א:ל׳), וימלוך ט׳ חדשים, שנא׳ לכן יתנם עד עת יולדה ילדה (מיכה ה׳:ב׳) וכמה עת יולדה? ט׳ חדשים. ואחר כל זאת, ירד השטן וילך ברומי לצורת האבן ויתחבר עמה כדרך מעשה, ותתעבר האבן ותלד את ארמילוס, וימלוך ארבעים יום וידיו קשים יותר מארבעים סאה, וגוזר גזירות רעות על ישראל, ויפסקו אנשי מעשה וירבו אנשי גזל, אם זכו ישראל יצמח משיח בן יוסף בגליל העליון, ויעלה לירושלם ויבנה ההיכל, ויקריב קרבנות ותרד אש ותאכל קרבנותיו, וישבו ישראל כל ימיו לבטח. ויעלה חיל גוג ויחריב ירושלם ויהרוג את משיח בן יוסף, הדא הוא דכתיב יתיצבו מלכי ארץ וגו׳ (תהילים ב׳:ב׳), וישראל סופדין ובוכין את משיח, שנאמר והביטו אליו את אשר דקרו וספדו עליו (זכריה י״ב:י׳), ויתחלקו לארבע כתות, ג׳ מהן ילכו בגולה והאחת תותר, שנאמר ויתר העם לא יכרת מן העיר (שם י״ד). ואח״כ יצא הקב״ה להלחם עמהם, שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב (שם). מה כתיב תמן? ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים. ואומר, וזאת תהיה המגפה וגו׳. והקב״ה יתקע בשופר גדול ואומר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי (ישעיהו מ״ג:ו׳), ואומר ופדויי ה׳ ישובון (שם ל״ה), ואומר לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו (שם מ״ט), לאסורים צאו - אלו שבנהר סמבטיון שהם באסורים, ולאשר בחשך הגלו - אלו ט׳ השבטים וחצי שהם יושבים [מתחת להרי חשך]. והקב"ה יקבץ אותם ויעלם לירושלם וינחם אותם בכפלים, שנאמר אנכי אנכי הוא מנחמכם (שם נ״א). אמרו ישראל לפני הקב״ה, רבש״ע! חטאנו לפניך על ההרים. אמר להם, אני מעבירם שנאמר כי ההרים ימושו (שם נ״ד). ועוד אמרו, קלקלנו בחמה ובלבנה. אמר להם, אני מעבירם שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה (שם כ״ד). וישלח הקב״ה את אליהו שישמח לבם של ישראל, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא (מלאכי ג׳:כ״ג), ומבשר להם בשורות שלום וטובות, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וגו׳ (ישעיהו נ״ב:ז׳), עד שחזרה המלכות לבית דוד. המלך