בראשית רבה
וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן (בראשית לא, א), חִזְקִיָּה אָמַר עַד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם לֹא נִפְקַד בִּזְכָרִים, וְכֵיוָן שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשָׁם נִפְקַד בִּזְכָרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. (בראשית לא, א): אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אֵין כָּבוֹד אֶלָּא כֶּסֶף, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (נחום ב, י): בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה. (בראשית לא, ב): וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, בַּר סִירָא אָמַר לֵב אָדָם יְשַׁנֶּה פָנָיו בֵּין לְטוֹב וּבֵין לְרָע, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָמִיךָ אֵינוֹ מַסְבִּיר לְךָ פָנִים וְאַתְּ יוֹשֵׁב כָּאן, (נחום ב, ג): שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.