במדבר 16:34 מדרש: רות רבה ובמדבר רבה

וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, כֵּיוָן דַּאֲתַת עָקְתָה אֲזַלְתְּ לָךְ וּשְׁבַקְתְּ לְהוֹן, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמד, יד): אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר סוֹבְלִין אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מְסֻבָּלִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים סוֹבְלִין אֶת הַגְּדוֹלִים, אֵין פֶּרֶץ, אֵין פִּרְצָה שֶׁל מַגֵּפָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קו, כט): וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה. וְאֵין יוֹצֵאת, אֵין יְצִיאָתָהּ שֶׁל מַגֵּפָה, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ט, כד): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', אֵין צְוָחָה, אֵין צְוָחָה שֶׁל מַגֵּפָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר טז, לד): וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם. רֵישׁ לָקִישׁ מְסָרֵס קְרָא, בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּדוֹלִים סוֹבְלִים אֶת הַקְּטַנִּים, אֵין פֶּרֶץ שֶׁל גָּלוּת, דִּכְתִיב (עמוס ד, ג): וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה. וְאֵין יוֹצֵאת שֶׁל גָּלוּת, דִּכְתִיב (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. וְאֵין צְוָחָה שֶׁל גָּלוּת, דִכְתִיב (ירמיה ח, יט): הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי, וּכְתִיב (ירמיה יד, ב): וְצִוְחַת יְרוּשָׁלָיִם עָלָתָה. רַבִּי לוּלִיאָנִי אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּטַנִּים שׁוֹמְעִים אֶת הַגְּדוֹלִים וְאֵין הַגְּדוֹלִים נוֹשְׂאִין מַשָֹּׂאָן שֶׁל קְטַנִּים, עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיה ג, יד): ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא. וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, כַּד אֲתַת עָקְתָא אֲזֵילְתְּ לָךְ וּשְׁבַקְתְּ לְהוֹן, וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה.

וַיְהִי כְּכַתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם (במדבר טז, לא), לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה מַצְמִיחַ אֶת הַפֻּרְעָנוּיוֹת. (במדבר טז, לג): חַיִּים שְׁאֹלָה, יֵשׁ אוֹמְרִים חַיִּים וְקַיָּמִים עַד עַכְשָׁו. (במדבר טז, לג): וַתְּכַס עֲלֵיהֶם, הֵם אָבְדוּ וְלֹא פַּחְדוּתָן, שֶׁנַּעֲשׂוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת. (במדבר טז, לד): וְכָל יִשְׂרָאֵל נָסוּ לְקֹלָם, שֶׁהָיוּ צוֹוְחִין בְּקוֹלָם, משֶׁה רַבֵּינוּ הַצִּילֵנוּ. (במדבר טז, לה): וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת, אֵלּוּ הָיוּ נִבְלָעִים וְאֵלּוּ הָיוּ נִשְׂרָפִין, וְקֹרַח עוֹמֵד בֵּין הַשְֹּׂרוּפִים, שֶׁאָמַר משֶׁה (במדבר טז, יז): וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ. וְקֹרַח לָקָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּשְׂרַף וְנִבְלַע, וְלָמָּה נַעֲשׂוּ בּוֹ שְׁנֵי דִינִין, שֶׁאִלּוּ נִשְׂרַף וְלֹא נִבְלַע הָיוּ הַבְּלוּעִין מִתְרַעֲמִין שֶׁלֹא הֵבִיא עָלֵינוּ אֶת כָּל הַפֻּרְעָנוּת הַזֶּה אֶלָּא קֹרַח וְהֵן נִבְלָעִין וְהוּא נִצֹּל. וְאִלּוּ נִבְלַע וְלֹא נִשְׂרַף הָיוּ הַשְֹּׂרוּפִין מִתְרַעֲמִין שֶׁלֹא הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַפֻּרְעָנוּת אֶלָּא זֶה, וְהֵן נִשְׂרָפִין וְהוּא נִצֹּל, לְפִיכָךְ נִדּוֹן בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, וְלִהַטּוּ הָאֵשׁ תְּחִלָּה לְעֵין כָּל הַשְֹּׂרוּפִים, שֶׁבְּיָדָן הָיְתָה הַמַּחְתָּה וְהַקְּטֹרֶת בָּהּ, וְקִפַּלְתּוֹ הָאֵשׁ כַּדּוּר, וְהָאֵשׁ מְגַלְגֶּלֶת בּוֹ עַד שֶׁהֱבִיאַתּוּ לְפִי הָאָרֶץ עִם הַבְּלוּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לב): וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ.