מדרש על במדבר 25:5

קג אָמַר אֲבוּהָ דִּשְׁמוּאֵל: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה שֻׁתָּפוּת עִם הַגּוֹי [עוֹבֵד כּוֹכָבִים], שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב לוֹ שְׁבוּעָה, וְנִשְׁבַּע בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלּוֹ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: (שמות כ״ג:י״ג) "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ". כִּי אָתָא עוּלָא, בַּת בְּקַלְנְבוֹ, אָמַר לֵיהּ רָבָא: וְהֵיכָא בַּת מַר? אָמַר לֵיהּ: 'בְּקַלְנְבוֹ'. אָמַר לֵיהּ: וְהָא כְּתִיב: (שם) "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ"? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה, מֻתָּר לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ. וְהָא, הֵיכָא כְּתִיבָא? כְּדִכְתִיב: (ישעיהו מ״ו:א׳) "כָּרַע בֵּל, קֹרֵס נְבוֹ". אָמַר רַבִּי נַחְמָן: כָּל לֵיצָנוּתָא אֲסִירָא, חוּץ מִלֵּיצָנוּתָא דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים דְּשַׁרְיָא, דִּכְתִיב: "כָּרַע בֵּל, קֹרֵס נְבוֹ וְגוֹ', קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו, (כי) לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא". וּכְתִיב: (הושע י׳:ה׳) "לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן יָגוּרוּ. שְׁכַן שֹׁמְרוֹן, כִּי אָבַל עָלָיו עַמּוֹ, וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ, עַל כְּבוֹדוֹ כִּי גָלָה מִמֶּנּוּ". אַל תִּקְרִי 'כְּבוֹדוֹ', אֶלָּא 'כָּבְדוֹ'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (שם יג) "וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא, וַיּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם, כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים" וְגוֹ'. מַאי, "כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים"? מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד עָשָׂה דְּמוּת יִרְאָתוֹ, וּמַנִּיחוֹ בְּכִיסוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁזּוֹכְרָהּ, מוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ חֵיקוֹ, וּמְחַבְּקָהּ וּמְנַשְׁקָהּ. מַאי: (שם) "זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן"? אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמִי: שֶׁהָיוּ כְּמָרִים נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן, וּמַרְעִיבִין אֶת הָעֲגָלִים, וְעוֹשִׂים דְּמוּת עֲצַבֵּיהֶם, וּמַעֲמִידִין אוֹתָם בְּצַד אֲבוּסֵיהֶם, וּמוֹצִיאִים אוֹתָם לַחוּץ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָם, רָצִין אַחֲרֵיהֶם וּמְמַשְׁמְשִׁין בָּהֶם, אוֹמְרִים לוֹ: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים חָפֵץ בְּךָ, יָבוֹא וְיִזְבַּח עַצְמוֹ לוֹ. אָמַר רָבָא: הַאי, "זוֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן", "[עֲגָלִים יִשָּׁקוּן] לִזְבֹּחַ אָדָם" מִיבָּעִי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת בְּנוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אוֹמְרִים לוֹ: דּוֹרוֹן גָּדוֹל הִקְרִיב לוֹ, יָבוֹא וְיִשַּׁק לוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: (מלכים ב י״ז:ל׳) "וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת". וּמַאי נִיהוּ? תַּרְנְגֹלֶת. "וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל", וּמַאי נִיהוּ? תַּרְנְגוֹל. "וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא", וּמַאי נִיהוּ? בַּרְחָא קַרְחָא. "וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק", וּמַאי נִיהוּ? כֶּלֶב וַחֲמוֹר. (שם) "וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם (וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם) בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם", וּמַאי נִיהוּ? הַפֶּרֶד וְהַסּוּס. 'אַדְרַמֶּלֶךְ', דְּאָדַר לֵיהּ לְמָרִיהּ בִּטְעִינָא. 'וַעֲנַמֶּלֶךְ', דְּעָנִי לֵיהּ לְמָרִיהּ בִּקְרָבָא. אַף חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, בִּקֵּשׁ אָבִיו לַעֲשׂוֹת לוֹ כֵּן, אֶלָּא שֶׁסָּכְתָה אִמּוֹ סָלָמַנְדְּרָא. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: יוֹדְעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאֵין בָּה מַמָּשׁ, וְלֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֶלָּא לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא. מַתִּיב רַב מְשַׁרְשִׁיָּא: (ירמיהו י״ז:ב׳) "כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם" וְגוֹ', וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין עַל בְּנוֹ. בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵּיהּ. תָּא שְׁמַע: (ויקרא כ״ו:ל׳) "וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם", אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ הַצַּדִּיק הָיָה מְחַזֵּר עַל תְּפוּחֵי רָעָב שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, פַּעַם אַחַת מָצָא תִּינוֹק, שֶׁהָיָה תָּפוּחַ וּמֻטָּל בָּאַשְׁפָּה, אָמַר לוֹ: מֵאֵיזֶה מִשְׁפָּחָה אַתָּה? אָמַר לוֹ: מִמִּשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית אֲנִי. אָמַר לֵיהּ: כְּלוּם נִשְׁתַּיֵּר מֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה? אָמַר לוֹ: לָאו, חוּץ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: אִם אֲנִי מְלַמְּדְךָ דָּבָר שֶׁאַתָּה חַי בּוֹ, אַתָּה לָמֵד? אָמַר לוֹ: הִין. אָמַר לוֹ: אֱמֹר בְּכָל יוֹם "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד". אָמַר לוֹ: (עמוס ו׳:י׳) "הָס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם ה'", שֶׁלֹּא לִמְּדוּהוּ אָבִיו וְאִמּוֹ. מִיָּד הוֹצִיא יִרְאָתוֹ מֵחֵיקוֹ, וּמְנַשְּׁקָהּ וּמְחַבְּקָהּ, עַד שֶׁנִּבְקְעָה כְּרֵסוֹ, וְנָפְלָה יִרְאָתוֹ [לָאָרֶץ], וְנָפַל הוּא עָלֶיהָ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלוּלֵיכֶם". בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵּיהּ. תָּא שְׁמַע: (נחמיה ט׳:ד׳-ה׳) "וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל ה' אֱלֹהֵיהֶם", מַאי אָמוּר? אָמַר רַב יְהוּדָה, וְאִי תֵּימָא רַבִּי (יוחנן) [יוֹנָתָן]: בַּיָיא, בַּיָיא, הַיְנוּ דְּאַחְרוּבָא לְבֵיתָא, וְקַלְיָא לְהֵיכָלָא, וְקַטְלִינְהוּ לְצַדִּיקַיָּא, וְאַגְלִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מֵאַרְעַיְהוּ, וַעֲדַיִן הוּא מְרַקֵּד בֵּינָן, כְּלוּם יְהַבְתֵּיה לָן, אֶלָּא לְקַבּוּלֵי אַגְרָא, לָא אִיהוּ בָּעִינָן, וְלָא אַגְרֵיהּ בָּעִינָן! (וכו' עד בקרובתיה, כדאיתא ביומא פרק בא לו.) [בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵּיהּ. יַתְבֵי תְּלָתָא יוֹמָא בְּתַעֲנִיתָא, בָּעוּ רַחֲמֵי, נָפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא, דַּהֲוָה כְּתִיב בָּהּ: 'אֱמֶת'. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שְׁמַע מִינָהּ, חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'אֱמֶת'. נָפַק כְּגוּרְיָא דְּנוּרָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. אָמַר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: הַיְנוּ יִצְרָא דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. בַּהֲדֵי דְּקָתַּפְסֵי לֵיהּ, אִישְׁתַּמִּיט בִּינִיתָא מִינֵיהּ, וְאָזַל קָלֵיהּ בְּאַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי. אָמְרוּ: הֵיכִי נַעָבִיד? דִּילְמָא מִשְּׁמַיָּא מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ. אָמַר לְהוּ נָבִיא: שַׁדְיוּהָ בְּדוּדָא דְּאַבְרָא, וְכַסְּיוּהָ בְּאַבְרָא, דְּשָׁיִיף קָלֵיהּ, דִּכְתִיב: (זכריה ה׳:ח׳) "וַיֹּאמֶר: זֹאת הָרִשְׁעָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ". אַמְרֵי: הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא, נִבָּעִי רַחֲמֵי אַיִצְרָא דַּעֲבֵרָה. בָּעוּ רַחֲמֵי, אִימְסַר בְּיָדַיְהוּ, חַבְשׁוּהָ תְּלָתָא יוֹמֵי, אִיבָּעוּ בֵּיעָתָא בַּת יוֹמָא לְחוֹלֶה*), וְלָא אַשְׁכְּחוּ. אַמְרֵי: הֵיכִי נַעָבִיד? נִבָּעוּ פַּלְגָא, פַּלְגָא מֵרְקִיעָא לָא יַהֲבֵי. כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵיהּ, אַהֲנִי בֵּיהּ דְּלָא אִיגְרוּ אִינִישׁ בִּקְרוֹבְתֵיהּ]. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּגוֹיָה [עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים] אַחַת, שֶׁהָיְתָה חוֹלָה בְּיוֹתֵר, אָמְרָה: אִם תַּעֲמֹד הַהִיא אִשָּׁה מֵחָלְיָהּ, תֵּלֵךְ וְתַעֲבֹד לְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. עָמְדָה, וְעָבְדָה לְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה לִפְעוֹר, שָׁאֲלָה לַכְּמָרִים: בַּמָּה עוֹבְדִים לְזוֹ? אָמְרוּ לָהּ: אוֹכְלִין תְּרָדִין, וְשׁוֹתִין שֵׁכָר, וּמַתְרִיזִין בְּפָנֶיהָ. אָמְרָה: מוּטָב שֶׁתַּחֲזֹר הַהִיא אִשָּׁה לְחָלְיָהּ, וְלֹא תַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ. אַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵינָם כֵּן, (במדבר כ״ה:ה׳) "הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר", כְּצָמִיד פָּתִיל. (דברים ד׳:ד׳) "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם", כִּשְׁתֵּי תְּמָרוֹת הַדְּבוּקוֹת זוֹ בְּזוֹ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: "הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר", כְּצָמִיד עַל יְדֵי אִשָּׁה. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם", דְּבוּקִים מַמָּשׁ.

וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב (במדבר כה, א), בּוֹא וּרְאֵה מַה כְּתִיב בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם (שמות יד, ב): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, מַהוּ פִּי הַחִירֹת, מָקוֹם קָבוּעַ לִזְנוּת הָיָה, וּלְפִי שֶׁהִצְנִיעוּ עַצְמָן בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם נִקְרָא פִּי הַחִירֹת, וְאֵלּוּ שֶׁהִפְקִירוּ עַצְמָן לַאֲנָשִׁים, כְּתִיב: וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, וַיָּחֶל הָעָם, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הָעָם, לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יִשְׂרָאֵל, לְשׁוֹן שֶׁבַח הוּא, (במדבר יא, א): וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים. (במדבר כא, ה): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה. (במדבר יד, א): וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא. (במדבר יד, יא): עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם. (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא. (שמות לב, א): וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן, וְכֵן כֻּלָּם. וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת, זְרֹק מַטֶּה לָאֲוִיר לְעִקָּרוֹ נוֹפֵל, מִי שֶׁפָּתַח בִּזְנוּת תְּחִלָּה, הִשְּׁלִים לְבַסּוֹף, אִמּוֹתֵיהֶם הִתְחִילוּ בְּזִמָּה (בראשית יט, לא לד): וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה, לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה, וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה הֵן שָׁכַבְתִּי אֱמֶשׁ, לִמְּדַתָּה אֲחוֹתָהּ, וּלְפִיכָךְ חָסַךְ הַכָּתוּב עַל הַצְּעִירָה וְלֹא פֵּרְשָׁהּ, אֶלָּא (בראשית יט, לה): וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וּבַגְּדוֹלָה כְּתִיב (בראשית יט, לג): וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ. אוֹתָהּ שֶׁפָּתְחָה בִּזְּנוּת תְּחִלָּה הִשְׁלִימוּ בְּנוֹתֶיהָ אַחֲרֶיהָ לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. (במדבר כה, ב): וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן, שֶׁהָלְכוּ בַּעֲצָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, טז): הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה'. עָשׂוּ לָהֶם קְלָעִים וְהוֹשִׁיבוּ בָּהֶם זוֹנוֹת וּבִידֵיהֶן כָּל כְּלֵי חֶמְדָה, וְהָיְתָה זְקֵנָה יוֹשֶׁבֶת מִבַּחוּץ וּמְשַׁמֶּרֶת לַיַּלְדָה שֶׁהָיְתָה לִפְנִים מִן הַחֲנוּת, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִין לִטֹּל חֵפֶץ בַּשּׁוּק זְקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ בָּחוּר אִי אַתָּה רוֹצֶה כְּלִי פִּשְׁתָּן שֶׁבָּא מִבֵּית שְׁאָן, וְהָיְתָה מַרְאָה לוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ הִכָּנֵס לִפְנִים וְתִרְאֶה חֲפָצִים נָאִים, הַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ בְּיוֹתֵר, וְיַלְדָה בְּפָחוֹת, מִכָּאן וָאֵילָךְ אוֹמֶרֶת לוֹ יַלְדָה הֲרֵי אַתָּה כְּבֶן בַּיִת שֵׁב בְּרֹר לְעַצְמְךָ, וְצַרְצוּר יַיִן מֻנָּח אֶצְלָהּ וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יַיִן שֶׁל גּוֹיִם, נַעֲרָה יוֹצְאָה מְקֻשֶּׁטֶת וּמְבֻסֶּמֶת וּמְפַתָּה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ לָמָּה אָנוּ אוֹהֲבִין אֶתְכֶם וְאַתֶּם שׂוֹנְאִין אוֹתָנוּ, טֹל לְךָ כְּלִי זֶה חִנָּם, הֲלוֹא (בראשית מב, יא): כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, בְּנֵי תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם, אֵין אַתֶּם רוֹצִים לֶאֱכֹל מִזִּבְחוֹתֵינוּ וּמִבִּשׁוּלֵינוּ, הֲרֵי לָנוּ עֲגָלִים וְתַרְנְגוֹלִים שַׁחֲטוּ כְּמִצְוַתְכֶם וְאִכְלוּ, מִיָּד מַשְׁקַתּוּ הַיַּיִן וּבוֹעֵר בּוֹ הַשָֹּׂטָן, הָיָה נִשְׂטֶה אַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יא): זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּלְעָם צִוָּה אוֹתָם שֶׁלֹא לְהַשְׁקוֹתָם, שֶׁלֹא יִדּוֹנוּ כִּשְׁתוּיֵי יַיִן אֶלָּא כִּמְזִידִין. כֵּיוָן שֶׁהָיָה תּוֹבְעָהּ אוֹמֶרֶת לוֹ אֵינִי נִשְׁמַעַת לָךְ עַד שֶׁתִּשְׁחַט זֶה לִפְעוֹר וְתִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אֵינִי מִשְׁתַּחֲוֶה, וְאוֹמֶרֶת לוֹ אֵין אַתָּה אֶלָּא כִּמְגַלֶּה עַצְמְךָ, וְהוּא נִשְׂטֶה אַחֲרֶיהָ וְעוֹשֶׂה כֵן. זוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, ב): וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן, וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר (במדבר כה, ג), בַּתְּחִלָּה הָיוּ נִכְנָסִין בְּצִנְעָה, וּלְבַסּוֹף נִכְנָסִין צְמִידִים צְמִידִים, זוּגוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁל צֶמֶד בָּקָר. דָּבָר אַחֵר, כְּאָדָם צָמִיד בִּמְלַאכְתּוֹ, וַיִּצָּמֶד, כִּצְמִידִים עַל יָדֶיהָ, רַבִּי לֵוִי אָמַר זוֹ גְזֵרָה קָשָׁה מִן הָעֵגֶל, דְּאִלּוּ בָּעֵגֶל כְּתִיב (שמות לב, ב): פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב, וּבְכָאן, וַיִּצָּמֶד, כִּצְמִידִים. בָּעֵגֶל נָפְלוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים, וְכָאן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. (במדבר כה, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אֹתָם, רַבִּי יוּדָן אָמַר רָאשֵׁי הָעָם תָּלָה עַל שֶׁלֹא מִיחוּ בִּבְנֵי אָדָם. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לֹא תָּלָה רָאשֵׁי הָעָם, אֶלָּא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הוֹשֵׁב לָהֶן רָאשֵׁי סַנְהֶדְרִיּוֹת וְיִהְיוּ דָּנִים כָּל מִי שֶׁהָלַךְ לִפְעוֹר. אָמַר, מִי מוֹדִיעָן, אָמַר לוֹ אֲנִי מְפַרְסְמָן, כָּל מִי שֶׁטָּעָה הֶעָנָן סָר מֵעָלָיו וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עָלָיו בְּתוֹךְ הַקָּהָל, וְיִהְיוּ הַכֹּל יוֹדְעִין מִי שֶׁטָּעָה וְיִתְלוּ אוֹתוֹ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן (במדבר כה, ה): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו וגו'.