מדרש על במדבר 27:9: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

במדבר רבה

וּכְתִיב וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִפְלִיא מִן משֶׁה שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁנִּתְגָּאוּ בִּדְבַר מִצְוָה וְהִתִּישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כֹּחָן, אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים קיט, נד): זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ, לוֹמַר שֶׁקַּלּוֹת וּרְגִילוֹת כִּזְּמִירוֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִטְעוֹת בְּדָבָר שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין, כְּשֶׁהֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן טָעָה וּנְתָנוֹ עַל הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו, ג): וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה, תָּלָה הָאָרוֹן עַצְמוֹ בָּאֲוִיר וְנִשְׁמְטוּ הַפָּרוֹת מִתַּחְתָּיו, קָרַב עֻזָּא לְסָמְכוֹ (שמואל ב ו, ז): וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, מִפְּנֵי שֶׁשִּׁגְּגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן, (שמואל ב ו, ח): וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא אָמַרְתָּ זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ, וְלֹא לָמַדְתָּ (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ, הִתְחִיל תּוֹהֶא (דברי הימים א טו, יג): פָּרַץ ה' אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט. וְכֵן משֶׁה מִפְּנֵי שֶׁאָמַר (דברים א, יז): וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו, הִתִּישׁ כֹּחוֹ, מָשָׁל לְשֻׁלְחָנִי שֶׁאָמַר לְתַלְמִידוֹ אִם יָבוֹאוּ לְךָ סְלָעִים לִפְרֹט פְּרֹט, וְאִם תָּבוֹאוּ מַרְגָּלִיּוֹת הֲבִיאֵם אֵלַי, בָּאת אֶצְלוֹ חוּלְיָא אַחַת שֶׁל זְכוּכִית, הוֹלִיכָהּ אֵצֶל רַבּוֹ, הָלַךְ רַבּוֹ לְהַרְאוֹתָהּ לְאַחֵר, אַף כָּךְ משֶׁה אָמַר: הַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם וגו', בָּאוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְהִפְלִיא מִמֶּנּוּ וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'. (במדבר כז, ז): כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, כָּךְ הוּא הַדִּין, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא אָמַרְתָּ: הַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם וגו', הַדִּין שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַנָּשִׁים דָּנִין אוֹתוֹ. דָּבָר אַחֵר, וַיַּקְרֵב משֶׁה וגו', רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר יוֹדֵעַ הָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ אֶת הַדִּין הַזֶּה, אֶלָּא בָּאוּ לִפְנֵי שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת תְּחִלָּה, אָמְרוּ דִּין שֶׁל נְחָלוֹת הוּא, וְאֵין זֶה שֶׁלָּנוּ אֶלָּא שֶׁל גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ. בָּאוּ אֵצֶל שָׂרֵי חֲמִישִׁים, רָאוּ שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתָן שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, אָמְרוּ שָׂרֵי חֲמִשִּׁים אַף אָנוּ יֵשׁ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ. וְכֵן לְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְכֵן לְשָׂרֵי אֲלָפִים, וְכֵן לַנְּשִׂיאִים, הֵשִׁיבוּ לָהֶם כֻּלָּם כָּעִנְיָן הַזֶּה שֶׁלֹא רָצוּ לִפְתּוֹחַ פֶּה לִפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מֵהֶם. הָלְכוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר, אָמַר לָהֶם הֲרֵי משֶׁה רַבֵּינוּ, בָּאוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ לִפְנֵי משֶׁה, רָאָה משֶׁה שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּבֵּד אֶת מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, אָמַר, אִם אֹמַר לָהֶם אֶת הַדִּין אֶטֹּל אֶת הַגְּדֻלָּה, אָמַר לָהֶם אַף אֲנִי יֵשׁ גָּדוֹל מִמֶּנִּי, לְפִיכָךְ וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן וגו'. הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, שֶׁהוֹדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדִבּוּרָן. (במדבר כז, ז): נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם, תֵּן לָהֶם מְטַלְטְלִין וּבַכְרוּת אָב, בְּנִכְסֵי חֵפֶר נָטְלוּ שְׁלשָׁה חֲלָקִים, חֵלֶק אֲבִיהֶם שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר, שֶׁהָיָה בְּכוֹר וְנָטַל שְׁנֵי חֲלָקִים. דָּבָר אַחֵר, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם, שֶׁנָּטְלוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְקָרְבוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ וְאֶלְעָזָר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יז, ד): וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר ה' צִוָּה [ביד] אֶת משֶׁה וגו'. וְאַף יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁנּוֹטְלוֹת מִיכָּן (בראשית מט, כב): בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, זֶה הַיַּרְדֵּן, שֶׁנַּעֲשָׂה לְמשֶׁה כְּחוֹמָה שֶׁלֹא יִכָּנֵס לָאָרֶץ, וְאוֹמֵר לְיוֹסֵף בְּנוֹתֶיךָ נוֹטְלוֹת כָּאן וְכָאן. (במדבר כז, ז): וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן. נֶאֱמַר בִּירוּשַׁת הַבֵּן (במדבר כז, ט יא): וּנְתַתֶּם, וּבְבַת (במדבר כז, ח): וְהַעֲבַרְתֶּם, שֶׁהַבַּת מַעֲבֶרֶת נַחֲלָה מִן שֵׁבֶט לְשֵׁבֶט (במדבר כז, יא): וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, שֶׁהַנְּחָלוֹת יוֹצְאוֹת בְּדַיָּנִין,
שאל רבBookmarkShareCopy