אוצר מדרשים
דרך כוכב מיעקב (פ׳ בלק), תנא משום רבנן שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה אין בה מזון כל צורכה, שניה חצי רעב משתלחין, שלישית רעב גדול, ברביעית לא רעב ולא שובע, בחמישית שובע גדול, ויצמח כוכב ממזרח והוא כוכבו של משיח והוא עושה במזרח ט״ו יום ואם האריך הוא לטובתן של ישראל, ששית קולות ושמועות, השביעית מלחמות ומוצאי שביעית יצפה למשיח. ויתגאו בני מערב ויבואו ויחזיקו מלכות בלא אפסים ויבאו עד מצרים וישבו כל השביה. ובימים ההם יקום מלך עז פנים על עם עני ודל (דניאל י״א) והוא מחזיק מלכות בחלקלקות, ועל אותו הזמן אמר ישעיה (כ״ו) לך עמי בוא בחדריך וגו׳. אמרו חכמים רבי חייא צוה לדורו כשתשמעו שעמד מלך עז פנים לא תשבו שם, שהוא גוזר כל מי שהוא אומר "אחד" הוא אלהי העברים יהרג, והוא אומר נהיה כולנו לשון אחד ואומה אחת, והוא מבטל זמנים ומועדים ושבתות וראשי חדשים, ומבטל תורה מישראל, שנאמר ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידיה עד עידן עידנין ופלג עידן (דניאל ז׳), עידן שנה עידנין תרתי ופלג עידן חצי שנה. אמרו לו מרי להיכן ננצל? אמר להם לגליל העליון שנאמר כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה (יואל ג׳), ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש (עובדיה א׳).
תנא דבי אליהו זוטא
פעם אחת הייתי מהלך ממקום למקום ומצאני אדם אחד שלא היה בו לא מקרא ולא משנה והיה מתלוצץ ומלעיג בדברים ובא כנגדי ואמרתי לו בני מה אתה משיב לאביך שבשמים ליום הדין ואמר לי רבי יש לי דברים שאני משיבו בינה ודעת לא נתנו לי מן השמים שאקרא ואשנה ואמרתי לו בני מה מלאכתך ואמר לי ציד אני ואמרתי לו בני מי למדך ואמר לך שתביא פשתן ותארגהו מצודות ותשליכהו לים ותעלה הדגים מן הים. ואמר לי רבי בזה נתנו לי בינה ודעת מן השמים ואמרתי לו ומה להביא פשתן ולארוג מצודות ולהשליך לים ולהעלות דגים מן הים נתנו לך בינה ודעה מן השמים ולדברי תורה שכתוב בה (דברים ל׳:י״ד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו לא נתנו לך בינה ודעה מן השמים. מיד היה מרים קולו ובוכה ומתאנח ואמרתי לו בני אל ירע לך אלא כל שאר בני אדם באי עולם הן משיבין תשובה זו על אותו ענין שהן עוסקין בו אבל מעשיהן מוכיחין עליהן ועליהן ועל כיוצא בהן ועל העושים כמעשיהן מהו אומר הכתוב עליהן (ישעיהו י״ט:ט׳) ובושו עובדי פשתים שריקות ואורגים חורי ראשית ואחרית הדברים כולן יראת שמים ומעשים טובים. ולא יהא אדם קורא ושונה ויראת שמים אין לו שנאמר (תהילים קי״א:י׳) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם וגו' ואומר (קהלת י״ב:י״ג) סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם מי מוריש את עצמו מי שהוא מרבה באכילה ובשתיה ובשינה שנאמר (משלי כ״ג:כ״א) כי סובא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה ואומר (שם כ) אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך ושבע לחם ואין לחם ויין אלא ד"ת שנאמר (שם ט) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי ואומר (ישעיהו נ׳:ד׳) ה' אלקים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמוע כלמודים. הא למדת שאין דברי תורה נבלעים בלב האדם אלא במי שהוא עיף להם. וכך היתה רוח הקודש מבשרת את התלמידי חכמים ואומרת להם בני אף על פי שנתתי לכם הרבה טובה בעוה"ז ואצ"ל לימות בן דוד ולעוה"ב שיהיה לכם שכר גדול וכפול ומכופל אל תזלזלו בד"ת ואל תרבו באכילה ובשתיה ובשינה שנאמר (זכריה ט׳:י״ב) שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך ואומר (יואל ב׳:כ״ה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלקיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם ואומר (ישעיהו ס״א:ז׳) תחת בשתכם משנה וכלמה ירונו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם. הא למדנו שיאכלו ישראל לימות בן דוד כפלים ואפילו אם יחיד שבישראל יהא שרוי בסופו של עולם ויחולף כמה נהרות לפניו הקב"ה יהא בוקע את כל אותן נהרות ומביא לאותו ישראל אצלו שנאמר (ירמיהו כ״ג:ז׳) לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם ומנין לך לומר כך תדע לך שכן הוא שהרי אין ישראל נגאלין לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדוחק ולא מתוך שאין להם מזונות אלא מתוך עשרה בני אדם שהן יושבין זה אצל זה ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חבירו וקולם נשמע שנאמר (עובדיה א׳:י״ז) ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש. וכן מצינו באבותינו הראשונים שלא נגאלו ממצרים אלא מתוך דברי תורה אע"פ שלא הגיעו עדיין לארבעים יום של קבלת התורה ולא באו עדיין לידי אותה השעה אלא עשו תורה כל ימיהם לכך נאמר בהם (שמות ו׳:ד׳-ה׳) וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' וכמו שנגאלו ישראל ממצרים בזכות שהיו פרים ורבים כמו כן יגאלו לעתיד בזכות שהן פרים ורבים ומנין לך תדע לך שהוא כן שאין ישראל נגאלין אלא אם כן הם פרים ורבים ויהיו מלא כל העולם שנאמר (ישעיהו נ״ד:ג׳) כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו
מדרש לקח טוב
פס'. אראנו. למלך המשיח. ולא עתה אשורנו ולא קרוב. זה אורך הגלות הזה הנמשך. ומה מהרה של הקב״ה תמני מאה ותרתי מנין ונושעתם שישבו ישראל בארץ קודם שגלו. ודבר שכתבו ולא עתה ולא קרוב לא כל שכן לכך נאמר (חבקוק ב׳:ג׳) אם יתמהמה חכה לו כי בוא יבוא לא יאחר. דרך כוכב מיעקב תאנא משום רבנן שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה אין בה מזון כל צורכה. שנייה חצי רעב משתלחין. שלישית רעב גדול. ברביעית לא רעב ולא שובע. בחמישית שובע גדול. ויצמח כוכב ממזרח והוא כוכבו של משיח והוא עושה במזרח ט״ו יום ואם האריך הוא לטובתן של ישראל. ששית קולות ושמועות. השביעית מלחמות, ומוצאי שביעית יצפה למשיח ויתגאו בני מערב ויבואו ויחזיקו מלכות בלא אפים ויבואו עד מצרים וישבו כל השביה. ובימים ההם יקום מלך עז פנים על עם עניו ודל (דניאל י״א:כ״א) והוא מחזיק מלכות בחלקלקות. ועל אותו הזמן אמר ישעיה (ישעיהו כ״ו:כ׳) לך עמי בוא בחדריך וגו'. אמרו חכמים רבי חייא צוה לדורו כשתשמעו שעמד מלך עז פנים לא תשיבו שם שהוא גוזר כל מי שהוא אומר אחד הוא אלהי העברים יהרג. והוא אומר נהיה כולנו לשון אחד ואומה אחת והוא מבטל זמנים ומועדים ושבתות וראשי חדשים ומבטל תורה מישראל שנאמר (דניאל ז׳:כ״ה) ויסבר להשנייה זמנין ודת ויתיהבון בידיה עד עידן עידנין ופלג עידן. עדן שנה. עידנין תרתי. ופלג עידן חצי שנה. אמרו לו מרי להיכן ננצל אמר להם לגליל העליון שנאמר (יואל ג׳:ה׳) כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה. (עובדיה א׳:י״ז) ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש. ומחץ פאתי מואב. אמר ר' הונא בשם ר' לוי מלמד שיהיו ישראל מקובצין בגליל העליון ויצפה עליהם שם משיח בן יוסף מתוך הגליל והם עולים משם וכל ישראל עמו לירושלים לקיים מה שנא' (דניאל י״א:י״ד) ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. והוא עולה ובונה את בית המקדש ומקריב קרבנות והאש יורדת מן השמים והוא מוחץ כל הכנענים. ויבא על ארץ מואב והורג את חציה והשאר שובה אותה בשביה ומעלים לו מס ועושה באחרונה שלום עם מואב שנאמר (ירמיהו מ״ח:מ״ז) ושבתי את שבות מואב וישבו ארבעים שנה לבטח אוכלים ושותים ובני נכר אכריכם וכורמיכם. וקרקר כל בני שת. שהוא מקרקר כל הכנענים שנקראים בשת. שנאמר (בראשית ד׳:כ״ה) כי שת לי אלהים זרע אחר. ואחרי כל כל זאת שומע גוג ומגוג ועולה עליהם שנאמר (תהילים ב׳:ב׳) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. והוא נכנס והורג אותו בחוצות ירושלים שנא (דניאל י״ב:א׳) והיתה עת צרה וישראל רואים כך ואומרים אבד משיח ממנו ושוב לא ישוב משיח אחר וסופדים עליו ארבע משפחות שנאמר (זכריה יג) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד. והקב״ה יוצא ונלחם עמם שנאמר (שם) ויצא ה' ונלחם בגוים ההם וההרים ימושו והגבעות תמוטנה והר הזתים יבקע מחציו. והקב״ה יורד עליו וישראל נסים ונמלטים שנא' (זכריה יב) ונסתם גיא הרי. (שם) וזאת תהיה המגפה. וישראל גולים אחרי כן למדברי אגמות לרעות במלוחים שרשי רתמים מ״ה ימים וענני כבוד מקיפין אותם ושם ישראל יהו נחבאים וכל מי שיש בלבו הרהור רע על הקב״ה העננים משליכין אותו והכנענים הורגין אותו. ומישראל הרבה יצאו אל הכנענים ואותם לא יהיה להם חלק עם ישראל לעולם הבא אבל אותם העתידים להתענות במלוחים מ״ה ימים ולקץ מ״ה ימים בת קול אומרת להם רדו לבבל שנאמר (מיכה ד׳:י׳) ובאת עד בבל שם תנצלי. ובת קול מפוצצת שנית לכו לאדום ועשו שם נקמתי שנאמר (יחזקאל כ״ה:י״ד) ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל וישראל באין לרומי ובת קול יוצאה שלישית עשו בה כאשר עשה יהושע ביריחו והם סובבים את העיר ותוקעים בשופרות ובפעם השביעית מריעים תרועה (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ונפלה חומת העיר והם נכנסים בתוכה ומוצאין את בחוריה מתים ברחובותיה שנא' (ירמיה יט) לכן [יפלו] בחוריה ברחובותיה וגו'. ואחרי כן הם קובצין את כל שללה וישראל מבקשין את אלהיהן ואת דוד מלכם ומיד נגלה עליהם מלך המשיח והוא אומר להם אני הוא מלך המשיח שהייתם מחכים והוא אומר להם שאו את הכסף ואת הזהב והם נושאים אותו ועולים שנא' (ישעיהו ס׳:ו׳) שפעת גמלים תכסך. ובת קול רביעית יוצאה ואומרת (שם ג) קול קורא במדבר. ובת קול חמישית אומרת (שם לה) לא יהיה שם אריה ובת קול ששית אומרת (שם מא) אתן במדבר ארז שטה והדס. ובת קול שביעית מכרזת (שם מ) נחמו נחמו עמי ואליהו מבשר לישראל (שם נב) מלך אלהיך ובת קול שמינית מכרזת ואומרת (שם מ) דברו על לב ירושלים. בת קול תשיעית אומרת (שם כו) פתחו שערים ויבוא גוי צדיק. ובת קול עשירית אומרת (תהילים כ״ד:ז׳) שאו שערים ראשיכם. ויהיו המתים שנאמר (ישעיהו כ״ו:י״ט) יהיו מתיך נבלתי יקומון. ואז יתקבצו הגליות שנאמר (שם) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. ואז יתקיים דרך כוכב מיעקב. וכן יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתקיים פסוק זה (שם יא) ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל וגו' בימינו ובימי כל ישראל: