מדרש על תהילים 119:126: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

תמורה פרק ב - [כִּי סָלִיק רַב דִּימִי, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב יִרְמְיָה דְּיָתִיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן לִנְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח, שֶׁאֵין קְרֵבִים אֶלָּא בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: (במדבר כט) "וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם", מַה שְּׁלָמִים בַּיּוֹם, אַף נְסָכִים בַּיּוֹם. אָמַר: אִי אַשְׁכְּחֵיהּ דִּכְתִיב אִיגַרְתָּא, שַׁלְחֵיהּ לְרַב יוֹסֵף, [וְלָא תִּסְמִי מִנְחַת נְסָכִים מִמַּתְנִיתִין. וְלָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּנְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח, כָּאן בִּנְסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן]. וְאִי הֲוָה לֵיה אִיגַרְתָּא, מִי אֶפְשָׁר לְמִישְׁלְחָא? וְהָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כּוֹתְבֵי הֲלָכוֹת כְּשׂוֹרְפֵי הַתּוֹרָה, וְהַלּוֹמֵד מֵהֶן אֵינוֹ נוֹטֵל שְׂכָרוֹ]. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתֻרְגְמַנֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שמות ל״ד:כ״ז) "כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שם) "כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה". לוֹמַר לְךָ: דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב. וְשֶׁבִּכְתָב, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם עַל־פֶּה. וְתָנִי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", אֵלֶּה אַתָּה כּוֹתֵב, אֲבָל אִי אַתָּה כּוֹתֵב הֲלָכוֹת. אַמְרֵי: דִּלְמָא מִלְּתָא חַדְתִּי שַׁאנִי, דְּהָא רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ מְעַיְּנִי בְּסִפְרָא דְּאַגַדְתָּא בְּשַׁבְּתָא, וְדָרְשֵׁי הָכִי: (תהילים קי״ט:קכ״ו) "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", אַמְרֵי: מוּטָב תֵּעָקֵר תּוֹרָה, וְאַל תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל.

(משלי ה טז): "יפוצו מעינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים" - אמר רבי אלעזר: אם ראית דור שחביבין עליו דברי תורה, "יפוצו מעינותיך חוצה"; ואם לאו - (משלי ה יז): "יהיו לך לבדך, ואין לזרים אתך". הלל הזקן אומר: בשעת המכנסין - פזר, ובשעת המפזרין - כנס; בשעה שאתה רואה שהתורה חביבה על ישראל, והכל שמחים בה - את הוי מפזר, הה"ד (משלי יא כד): "יש מפזר ונוסף עוד", ובשעה שאתה רואה שהתורה שכוחה מישראל, ואין הכל משגיחין בה, את הוי מכניס בה, שנאמר (תהלים קיט קכו): "עת לעשות לה' - הפרו תורתך". רבי מאיר אומר: הפרו תורתך - עת לעשות לה'.

לח [רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, מְעַיְּנֵי בְּסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא בְּשַׁבְּתָא. וְהָא לֹא נִתָּן לִכָּתֵב? אֶלָּא כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר, (תהילים קי״ט:קכ״ו) "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" וְכוּ'. "אֵין כּוֹתְבִין" וְכוּ'. אֵיתִיבֵיהּ: אַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא שֶׁל זָהָב, שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְּתוּבָה עָלֶיהָ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּאָלֶף בֵּית]. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה: הַתּוֹרָה, מְגִלָּה מְגִלָּה נִתְּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם מ) "אָז אָמַרְתִּי, הִנֵּה בָאתִי בִמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: תּוֹרָה, חֲתוּמָה נִתְּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״א:כ״ו) "לָקֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה", וְאִידָךְ נַמִּי, הָכְּתִיב: 'לָקֹחַ'! הַהוּא לְבָתַר דְּאִדְבַּק. וְאִידָךְ נַמִּי, הָכְּתִיב: "בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי"! הַהוּא, דְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אִקְרִי 'מְגִלָּה', דִּכְתִיב: (זכריה ה׳:ב׳) "וַיֹּאמֶר אֵלַי: מָה אַתָּה רֹאֶה? וָאֹמַר: אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה". אִי נַמִּי לְכִדְרַבִּי לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי: שְׁמוֹנֶה פַּרְשִׁיּוֹת נֶאֶמְרוּ בַּיּוֹם שֶׁהֻקַּם בּוֹ הַמִּשְׁכָּן, אֵלוּ הֵן: פָּרָשַׁת כֹּהֲנִים, וּפָרָשַׁת לְוִיִּים, וּפָרָשַׁת טְמֵאִים, וּפָרָשַׁת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים, וּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, וּפָרָשַׁת שְׁתוּיֵי יַיִן, וּפָרָשַׁת נֵרוֹת, וּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תּוֹרָה, רֻבָּהּ בִּכְתָב, וּמִעוּטָהּ עַל־פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ח׳:י״ב) "אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי, כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ". וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רֹב עַל־פֶּה, וּמִעוּט בִּכְתָב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ד:כ״ז) "כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה". וְאִידָךְ נַמִּי, הָכְּתִיב: "אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי"? הַהוּא, אַתְּמוּהִי קָא מִתַּמָהּ: "אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי? וַהֲלֹא כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ"! וְאִידָךְ נַמִּי, הָכְּתִיב: "כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"! הַהוּא, מִשּׁוּם דִּתְקִיפִי לְמִיגְמְרִינְהוּ. דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי, מְתוּרְגְּמַנֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, כְּתִיב: (שם) "כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה". וּכְתִיב: "כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", הָא כֵּיצַד? דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם עַל־פֶּה, וּדְבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב. [דְּבֵי] רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: 'אֵלֶּה', אֵלֶּה אַתָּה כּוֹתֵב, וְאִי אַתָּה כּוֹתֵב הֲלָכוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא כָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית עִם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ד:כ״ז) "כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל".