רות רבה
וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו עַד הַבֹּקֶר (רות ג, יד), אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ בְּטרום כְּתִיב, מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּהֲתָה שֵׁשׁ שָׁעוֹת כְּמִנְיַן הַוי"ו. וַיֹּאמֶר אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן, לְמִי אָמַר, אָמַר רַבִּי מֵאִיר לְבֶן בֵּיתוֹ. רַבִּי חוּנְיָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה בֹּעַז שָׁטוּחַ עַל פָּנָיו וְאוֹמֵר, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹא נָגַעְתִּי בָּהּ, כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן, וְלֹא יִתְחַלֵּל בִּי שֵׁם שָׁמַיִם.