מדרש על תהילים 148:10: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ (ויקרא יב, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם זָכָה אָדָם נוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הַזֶּה וְהַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וְאִם לָאו בָּא לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה, כְּדִכְתִיב (איוב יג, כא): כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרָאוֹ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְרָא דוּ פַּרְצוּפִין נִבְרָא וּנְסָרוֹ וְנַעֲשָׂה שְׁנַיִם גַּבִּים, גַּב לְזָכָר גַּב לִנְקֵבָה. אֵיתִיבוּן לֵיהּ (בראשית ב, כא): וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, אָמַר לָהֶן מִסִּטְרוֹהִי, כְּדִכְתִיב (שמות כו, כ): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ מְלוֹא כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּרָאוֹ. מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, וּמִנַּיִן כַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָחוֹר זֶה יוֹם רִאשׁוֹן, וָקֶדֶם זֶה יוֹם הָאַחֲרוֹן, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דִּכְתִיב (בראשית א, כד): תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, נֶפֶשׁ חַיָּה, זוֹ רוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָחוֹר זֶה יוֹם הָאַחֲרוֹן, וָקֶדֶם זֶה יוֹם הָרִאשׁוֹן, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ דִּכְתִיב (בראשית א, ב): וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אִם זָכָה אָדָם אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה קָדַמְתָּ לְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ יַתּוּשׁ קַדְמָךְ, שִׁלְשׁוּל קַדְמָךְ. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי תַּנְחוּם, אָחוֹר לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וָקֶדֶם לְכָל הָעֳנָשִׁין, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אַף קִלּוּסוֹ לֹא בָּא אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, י): הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף, וְאַחַר כָּךְ מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי, כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, כָּךְ תּוֹרָתוֹ אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא יא, מו): זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה, וְאַחַר כָּךְ אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ.