פרקי דרבי אליעזר
אמר לו, אמשול לך משל למה הדבר דומה, למעין זה שהוא נובע ומוציא מים, ויש בכוחו להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס. כך אתה יכל לומר דברי תורה יותר ממה שקבלו מסיני. אמר לו, שמא ממני אתה מתבייש, הריני עומד מאצלך. עמד רבן יוחנן והלך לו לחוץ, והיה רבי אליעזר יושב ודורש ופניו מאירות כאור החמה, וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום ואם לילה. בא רבן יוחנן מאחוריו ונשקו על ראשו. אמר לו, אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם.
מדרש תנחומא
וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַנְחוּמָא בַּר אַבָּא, חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ, חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְׁתּוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה (תהלים לז, יד-טו). חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים, זֶה קַיִן שֶׁפָּתַח בַּהֲרִיגַת הֶבֶל אָחִיו קֹדֶם שֶׁנֶּהֱרַג אָדָם בָּעוֹלָם. חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, זֶה לֶמֶךְ שֶׁהֲרָגוֹ. דָּבָר אַחֵר, חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים, זֶה חָנוּן בֶּן נָחָשׁ. כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָבִיו, וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו וְגוֹ' (ש״ב י, ב), וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם (ש״ב י, ד). מִיָּד שָׁלַח חָנוּן לַאֲרַם נַהֲרַיִם וַיִּשְׂכֹּר מֵהֶם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף רֶכֶב, חוּץ מִן רִבֵּי רְבָבוֹת אֻכְלוּסִין שֶׁהָיוּ לוֹ וּבָאוּ וְחָנוּ כֻלָּם בְּמָקוֹם אֶחָד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע, בַּחֶרֶב פָּתַחְתָּ, חַרְבְּךָ תָּבֹא בְּלִבָּךְ. עָמְדוּ יוֹאָב וַאֲבִישַׁי וְהָרְגוּ כֻלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה בַּאֲרָם וַיָּנוּסוּ מִפָּנָיו (ש״ב י, יג).
תנחומא בובר
]ויהי בימי אמרפל]. כך פתח ר' תנחומא בר אבא, הרב פתחו רשעים וגו', חרבם תבא בלבם (תהלים לז יד טו), מהו חרב פתחו רשעים, זהו קין שעד עכשיו לא היה הורג בעולם, ובא קין ופתח בהריגה, שנאמר ויקם קין [אל הבל אחיו ויהרגהו] (בראשית ד ח), א"ל הקב"ה רשע בחרב פתחת בעולם, חרב פתחו רשעים, זה קין, להפיל עני ואביון, זה הבל, אמר ליה הקב"ה אתה פתחת חרב בעולם תבא החרב בלבו של אותו האיש, חרבם תבא בלבם.