אוצר מדרשים
תנו רבנן קודם שתפול אדום הרשעה עשרה מקומות יחרבו ועשרה שופרות יתקעו ועשרה קולות ישמעו וחמש עשרה מדינות יקטלו זועות ועשרה קרנות מלכות יהפכו (בפרקי משיח הנוסחא משונה) ומלך עז פנים יעמוד וגזרות רעות יגזרו במלכותו ומלך אדום יצא ועל אלכסנדריא יצא, ורעה גדולה בעולם יהיה ושלש שנים ימרוד ושרי אדום יפולו ועשר מלחמות יהיו וישראל באותה שעה מתגברין וכל או״ה ינתנו בידי ישראל. הה״ד ונתתי את נקמתי באדום (יחזקאל כ״ה י״ד). עתידין תשעים ספינות מארץ מצרים לילך לאדום ובכל ספינה וספינה תשעים אלף מישראל וכשנכנסין בים יאמרו ישראל מה לנו באדום מי יובילנו עיר מצור וגו׳ (תהלים ס׳ י״א) וישראל הולכים וחונים על צור מ׳ ימים וביום מ׳ עומדין בעת ק"ש ואומרים בקול רם שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד, וחומת המדינה נופלת והמדינה נכבשת וכל הגוים שבתוכה מתים ואין לאחד מהן רוח מפני פחד ישראל, וישראל נכנסין במדינה ובוזזין מתוכה כל כסף וזהב שלהם והשאר עושין אותו חרב מתוכה, ומשם ילכו לאדום (נ"א לרומי) ומביאין כלים של בית המקדש ומלך משיח יצא עליהן והן באין לירושלם ומלך ערביים יצא לפני ישראל ואומר להם מה לכם בירושלם וישראל אומרים המקדש לנו והכלים לנו קח לך זהב וכסף והנח בית המקדש, ומלך ערביים אומר לישראל אין לכם חלק בעוה״ז אלא אם אתם רוצים בחרו לכם דבר אחד, בראשונה הייתם עוסקין בקרבן ועכשיו באו ונקריב קרבן ומי שנתקבל קרבנו נהיה כלנו אומה אחת, וישראל מקריבין ואינן מתקבלין מפני שהשטן מקטרג עליהם לפני הקב״ה, ובני קדר מקריבין ומתקבלין וכן כתיב כל צאן קדר יקבצו לך וגו׳ (ישעיה ס׳ ז׳) באותה שעה אמרו ישמעאלים לישראל באו ועשו כמותנו ונהיה אומה אחת וישראל אומרים להם אם אנו נהרגין אין אנו כופרין בעיקר, באותה שעה חרבות שלופות וקשתות נדרכות וחצים נזרקים ויפלו (בשר) חללים משער הפנה עד שער אפרים, ומשנמלטו יברחו לארץ בני עמון ולמדבר מואב וכן כתיב יגורו בך נדחי מואב (ישעיה ט״ז ד׳) ומעשה נסים נעשה להם ומעין יצא להם מתהומות ויצמחו להם שרשי רתמים ארבעים וחמשה יום לצדיקים שבישראל ויהיו הרתמים מתוקים כדבש ולרשעים שבישראל יהיו מרים כלענה, וביום מ״ה אליהו זכור לטוב יצמח עליהם ומלך המשיח עמו ומשם יבשר ויאמר להם מה לכם פה וישראל אומרים אבדנו ספנו ותרכנו (נ״א ונחרבנו) אמר להם קומו שאני אליהו ומלך המשיח ואינם מאמינים, אמר להם פעם שלישית מבקשים אתם לעשות לכם אותות כמשה וישראל אומרים הן, אליהו ז״ל עושה ז׳ נסים באותה שעה, נס הראשון מביא משה ודורו מן המדבר הה״ד אספו לי חסידי (תהלים נ׳ ה׳). נס שני מעלה קרח וכל עדתו דכתיב תשוב תחיינו (שם ע״א ב׳). נס שלישי מעמיד נחמיה בן חושיאל שנהרג בשער ירושלים. נס הרביעי מגלה להם גניזת הארון וצנצנת המן והמנורה הטהורה ושבעה נרותיה עליה וצנצנת משמן המשחה. נס החמישי יתן לו הקב״ה מטה עז בידו שנאמר מטה עזך וגו׳ (שם ק"י ב׳). נס חששי יטחן כל הרי ישראל בקמח דכתיב אחריב הרים וגבעות וגו׳ (ישעיה מ"ב ט"ו) עמד וימודד ארץ (חבקוק ג׳ ו׳). נס השביעי מגלה להם הסוד דכתיב זאת הברית אכרות את בית ישראל וגו׳ (ירמיה ל״א ל״ב) וכיון שרואין מואב כל הנסים האלו משלחים ואומרים השודדים והבוזזים שבירושלם (נ״א לכל השרים הבוזזים לירושלם) באו והלחמו בישראל, ואותה השעה יצא מלך ישמעאל עם כל בני קדר מזויינים בכלי זיין לקראת ישראל, ובאותה השעה ישראל אומרים למלך המשיח לא היה טוב לנו לישב כאן אלא באת ליגרות בנו כל העולם, והוא אומר להם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה׳, עומד משיח לפניהם ונופח בם ברוח פיו ונמצא כלם נופלים פגרים מתים, ומנין שמתים ברוח פיו של משיח דכתיב והכה ארץ בשבט פיו וגו׳ (ישעיה י״א ד׳), ובאותה השעה תהיה חרדה גדולה בכל העולם כולו ומבשר בא לישראל, וכן כתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו׳ והשיב לב אבות על בנים (מלאכי ג׳ כ״ג).
אוצר מדרשים
כ״א) מבן שלשים שנה ומעלה וגו׳ כל הבא לעבוד (במדבר ד׳:ג׳) - לוי נולד שלישי לבטן, שלישי לשבטים, שלשים צדיקים לא יפסקו מן העולם. ד״א, מבן שלשים שנה וגו׳ - לוי, אות ראשון למ״ד וסופו יו״ד, הרי מ׳, היינו דכתיב ויהי עם ה׳ מ׳ יום ומ׳ לילה. וא"ו באמצע - ששה בסיון נתנו הדברות לישראל. וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום (מלכים א י״ט:ח׳) - לזכר מ׳ יום של מרגלים, שנאמר וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום (במדבר י״ג:כ״ה), וגם איפופסים (גזר דין) של עולם מ׳ יום, [כמו שנאמר ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה]. יקוו המים - כשם שביום השלישי נבראו מקואות למים ואח״כ נקוו (לשון אסיפה) המים למקום אחד, כך לוי נולד שלישי לשבטים, וכן אמר להם משה, מי לה׳ אלי ויאספו אליו כל בני לוי, ואומר אִסְפוּ לִי חֲסִידָי (תהלים נ׳ ה'). ד״א, יקוו המים אל מקום אחד - כולהו אצל אחד כמות משה, כהן גדול אחד ראש לכהונה, שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן (דברים י״ז:י״ב). לא היה הולך למלחמה אלא אחד, שנאמר וישלח אותם משה אלף למטה וגו׳ (במדבר ל״א:ו׳). כשבא קרח וכל עדתו לחלוק על משה ואמר כי כל העדה כלם קדושים, מה עשה לו הקב״ה? נתן להם ג׳ אפופסין ואלו הן: בליעה, שנאמר ותפתח הארץ את פיה; יציאה, שנאמר ואש יצאה וגו'; ומגפה, שנאמר ויהי המתים במגפה וגו׳. בליעה במאמר משה, שנאמר אם כמות כל האדם וגו׳, ואם בריאה יברא וגו׳; יציאה ביד אלעזר בן אהרן הכהן, שנאמר אמור אל אלעזר וגו', ובמגפה לא עמד פה אלא אהרן, שנאמר ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה - שלשה אפופסין.
מדרש אגדה
ד"א דבר אל כל עדת בני ישראל. אמר להם הקב"ה איני כבשר ודם מלך בשר ודם כשיש לו עבד והוא שמו כשם אדונו, מכנה לו שם אחר, כדי שלא יהא שמו כשמו, ואתם עבדי ושמכם כשמי, נקראתי אלהים ונקראתם אלהים, שנאמר אני אמרתי אלהים אתם (תהלים פב ו), נקראתי חכם, שנאמר חכם לבב ואמיץ כח (איוב ט ט), וקרא לישראל חכמים, שנאמר רק עם נבון וחכם הגוי הגדול הזה (דברים ד ו), נקראתי דוד, שנאמר דודי צח ואדום וגו' (שה"ש ה י), וקרא לישראל דודים, שנאמר אכלו רעים שתו ושכרו דודים (שה"ש ה א) , נקרא בחור, שנאמר בחור כארזים (שם שם טז), וקרא לישראל בחורים, שנאמר בך בחר ה' אלהיך (דברים ז א), נקרא חסיד, שנאמר כי חסיד אני נאם ד' (ירמי' ג יב), ונקראו ישראל חסידים, שנאמר אספו לי חסידי וגו' (תהלים נ ה), נקראתי חי, שנאמר חי ה' וברוך צורי (תהלים יח מז), ונקראו ישראל חיים, שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים וגו' (דברים ד ד), נקרא טוב, שנאמר טוב ה' לכל וגו' (תהלים קמה ט), ונקראו ישראל טובים, שנאמר הטיבה ה' לטובים (תהלים קכה ד), נקרא אמת, שנאמר וה' אלהים אמת וגו' (ירמי' י י) ונקראו ישראל אמת שנאמר ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת (ירמי' ב כא), נקרא קדוש, שנאמר כי קדוש אני ה' אלהיכם (ויקרא יב ט), וישראל נקראו קדשים, שנאמר קדשים תהיו (שם), אמר הקב"ה בעולם הזה נקראתם קדשים, ואף לעתיד לבוא כל אחד ואחד מכם יאמר לו קדוש, שנא' והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו (ישעי' ד ג):