זכריה 5:8 מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

(ע״ב) היכן קוראין בו בעזרה. ר״א בן יעקב אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח ג) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה ואמר רב חסדא בעזרת הנשים (שם) ויברך עזרא את ה׳ האלהים הגדול ויענו כל העם אמן ואמן במועל ידיהם ויקדו וישתחו לה׳ אפים ארצה. מאי הגדול א״ר אסי שגדלו בשם המפורש, רב גידל אמר (ד״ה א טז לו) ברוך ה׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. א״ל אביי לרב דימי ודילמא שגדלו בשם המפורש א״ל אין אומרים שם המפורש בגבולין ולא והכתיב (נחמיה ח ד) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עין אשר עשו לדבר ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה (שם ט ד) ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל ה׳ אלהיהם מאי אמור אמר רב יהודה ואי תימא ר׳ יוחנן בייא בייא היינו האי דאחריביה לביה מקדשא וקלייה להיכלא וקטלינהו לצדיקיא ואגלינהו לישראל מן ארעהון ועדיין קא מרקד ביננא כלום יהביתיה ניהלן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגרא בעינן נפל להו פיתקא מרקיעא דכתיב בה אמת א״ר חנינא ש״מ חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת יתיבי בתעניתא ג׳ יומי וג׳ לילי מסרוה ניהלינהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים א״ל נביא (לישראל) היינו הוא יצרא דע״א שנאמר (זכריה ה ח) ויאמר זאת הרשעה וגו׳ בהדי דתפסו ליה אישתמיט ביניתא מן מזיה ורמא קלא אזל קליה ת׳ פרסי אמרי היכי נעביד ליה דילמא ח״ו מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוה בדודא דאברא וחפיוה לפומא באברא דשאיב קלא שנאמר (שם) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה אמרי הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי על יצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו אמר להו נביא חזו דאי קטילתון לההוא איחרב כולי עלמא חבשוה גבייהו תלתא יומי איבעי ביעתא בת יומא לחולה בכל ארץ ישראל ולא אישתכח אמרי היכי נעביד ניקטליה איחרב כוליה עלמא ניבעי רחמי לפלגא פלגא מרקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ליה לאינש בקרבותא:

נז [מִשְׁנָה. כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה קוֹרֵא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְכוּ']. הֵיכָן קוֹרְאִין בּוֹ? בָּעֲזָרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: בְּהַר־הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: (נחמיה ח׳:ג׳) "וַיִּקְרָא בּוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם, מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם, נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָּל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה". אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים. (שם) "וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם: אָמֵן אָמֵן, בְּמֹעַל יְדֵיהֶם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַה' אַפַּיִם אָרְצָה". מַאי 'הַגָּדוֹל'? (אמר רב אסי) [אָמַר רַב יוֹסֵף], אָמַר רַב: שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. רַב גִּידְל אָמַר (רב): (ד"ה א טז) "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם". אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי לְרַב דִּימִי: וְדִלְמָא, שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ? אָמַר לֵיהּ: אֵין אוֹמְרִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בִּגְבוּלִין. וְלֹא?! וְהָכְּתִיב: (נחמיה ח׳:ד׳) "וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסּוֹפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר". וְאָמַר רַב גִּידְל: (אמר רב) שֶׁגִּדְּלוֹ בַּשֵּׁם הַמפֹרָשׁ? הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. (שם ט) "וַיָּקָם עַל מַעֲלֶה הַלְּוִיִּם, יֵשׁוּעַ, וּבָנִי, קַדְמִיאֵל, שְׁבַנְיָה, בֻּנִּי, שֵׂרֵבְיָה, בָּנִי, כְנָנִי, וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל ה' אֱלֹהֵיהֶם". מַאי אָמוּר? אָמַר רַב, (יהודה) וְאִי תֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: "בַּיָיא בַּיָיא", הַיְנוּ הַאי דְּאַחְרְבֵיהּ לְבֵי מִקְדְּשָׁא, וְקַלְּיֵיהּ לְהֵיכָלָא, וְקַטְלִינְהוּ לְצַדִּיקַיָּא, וְאַגְלִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִן אַרְעַהוֹן, וַעֲדַיִן קָא מְרַקֵּד בֵּינָנָא. כְּלוּם יְהַבְתֵּיהּ נִיהֲלָן, אֶלָּא לְקַבּוּלֵי בֵּיהּ אַגְרָא, לָא אִיהוּ בָּעִינָן וְלָא אַגְרֵיהּ בָּעִינָן! נָפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא, דְּכָתוּב בָּהּ: 'אֱמֶת'! אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שְׁמַע מִינָהּ: חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'אֱמֶת'. יָתִיבִי בְּתַעֲנִיתָא תְּלָתָא יוֹמֵי וּתְלָתָא לֵילֵי, מַסְרֵיהּ נִיהֲלִינְהוּ, נָפַק, אָתָא כִּי גּוּרְיָא דְּנוּרָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. אָמַר לֵיהּ נָבִיא [לְיִשְׂרָאֵל]: הַיְנוּ הוּא יִצְרָא דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (זכריה ה׳:ח׳) "וַיֹּאמֶר: זֹאת הָרִשְׁעָה" וְגוֹ'. בַּהֲדֵי דְּתָפְסוּ לֵיהּ, אִישְׁתַּמִּיט בִּינִיתָא מִן מַזֵייהּוְרָמָא קָלָא, אָזַל קָלֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי, אַמְרֵי: הֵיכִי נַעָבִיד לֵיהּ! דִּילְמָא חַס־וְשָׁלוֹם מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ מִן שְׁמַיָּא. אָמַר לְהוּ נָבִיא: שַׁדְיוּהוּ בְּדוּדָא דְּאִבְרָא, וְחַפְיוּהוּ לְפוּמָא בְּאִבְרָא, דְּשָׁאִיב קָלָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַיֹּאמֶר: זֹאת הָרִשְׁעָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ". אַמְרֵי: הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא, נִבָּעִי רַחֲמֵי עַל יִצְרָא דַּעֲבֵרָה, בָּעוּ רַחֲמֵי וְאִמְסַר בִּידַיְהוּ. אָמַר לְהוּ נָבִיא: חָזוּ, דְּאִי קַטִילְתּוּן לְהַהוּא, (גברא, איחרב כולי) [כַּלְיָא] עָלְמָא. חַבְשׁוּהוּ (גבייהו) תְּלָתָא יוֹמֵי, אִבָּעִי בֵּיעֲתָא בַּת יוֹמָא לְחוֹלֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אִישְׁתַּכַּח. אַמְרֵי: הֵיכִי נַעָבִיד? נִיקְטְלֵיהּ! אִיחְרִיב כּוּלֵיהּ עָלְמָא! נִבָּעִי רַחֲמֵי לְפַלְגָא? פַּלְגָא מֵרְקִיעָא לָא יַהֲבֵי! כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵיהּ וּשְׁבָקוּהוּ, (ואתנו ביה) [וְאַהֲנֵי (כי היכי) דְּלָא מִיגְרֵילֵיהּ לְאִינִישׁ בִּקְרוּבְתָּא.

קג אָמַר אֲבוּהָ דִּשְׁמוּאֵל: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה שֻׁתָּפוּת עִם הַגּוֹי [עוֹבֵד כּוֹכָבִים], שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב לוֹ שְׁבוּעָה, וְנִשְׁבַּע בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלּוֹ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: (שמות כ״ג:י״ג) "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ". כִּי אָתָא עוּלָא, בַּת בְּקַלְנְבוֹ, אָמַר לֵיהּ רָבָא: וְהֵיכָא בַּת מַר? אָמַר לֵיהּ: 'בְּקַלְנְבוֹ'. אָמַר לֵיהּ: וְהָא כְּתִיב: (שם) "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ"? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה, מֻתָּר לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ. וְהָא, הֵיכָא כְּתִיבָא? כְּדִכְתִיב: (ישעיהו מ״ו:א׳) "כָּרַע בֵּל, קֹרֵס נְבוֹ". אָמַר רַבִּי נַחְמָן: כָּל לֵיצָנוּתָא אֲסִירָא, חוּץ מִלֵּיצָנוּתָא דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים דְּשַׁרְיָא, דִּכְתִיב: "כָּרַע בֵּל, קֹרֵס נְבוֹ וְגוֹ', קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו, (כי) לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא". וּכְתִיב: (הושע י׳:ה׳) "לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן יָגוּרוּ. שְׁכַן שֹׁמְרוֹן, כִּי אָבַל עָלָיו עַמּוֹ, וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ, עַל כְּבוֹדוֹ כִּי גָלָה מִמֶּנּוּ". אַל תִּקְרִי 'כְּבוֹדוֹ', אֶלָּא 'כָּבְדוֹ'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (שם יג) "וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא, וַיּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם, כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים" וְגוֹ'. מַאי, "כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים"? מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד עָשָׂה דְּמוּת יִרְאָתוֹ, וּמַנִּיחוֹ בְּכִיסוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁזּוֹכְרָהּ, מוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ חֵיקוֹ, וּמְחַבְּקָהּ וּמְנַשְׁקָהּ. מַאי: (שם) "זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן"? אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמִי: שֶׁהָיוּ כְּמָרִים נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן, וּמַרְעִיבִין אֶת הָעֲגָלִים, וְעוֹשִׂים דְּמוּת עֲצַבֵּיהֶם, וּמַעֲמִידִין אוֹתָם בְּצַד אֲבוּסֵיהֶם, וּמוֹצִיאִים אוֹתָם לַחוּץ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָם, רָצִין אַחֲרֵיהֶם וּמְמַשְׁמְשִׁין בָּהֶם, אוֹמְרִים לוֹ: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים חָפֵץ בְּךָ, יָבוֹא וְיִזְבַּח עַצְמוֹ לוֹ. אָמַר רָבָא: הַאי, "זוֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן", "[עֲגָלִים יִשָּׁקוּן] לִזְבֹּחַ אָדָם" מִיבָּעִי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת בְּנוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אוֹמְרִים לוֹ: דּוֹרוֹן גָּדוֹל הִקְרִיב לוֹ, יָבוֹא וְיִשַּׁק לוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: (מלכים ב י״ז:ל׳) "וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת". וּמַאי נִיהוּ? תַּרְנְגֹלֶת. "וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל", וּמַאי נִיהוּ? תַּרְנְגוֹל. "וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא", וּמַאי נִיהוּ? בַּרְחָא קַרְחָא. "וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק", וּמַאי נִיהוּ? כֶּלֶב וַחֲמוֹר. (שם) "וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם (וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם) בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם", וּמַאי נִיהוּ? הַפֶּרֶד וְהַסּוּס. 'אַדְרַמֶּלֶךְ', דְּאָדַר לֵיהּ לְמָרִיהּ בִּטְעִינָא. 'וַעֲנַמֶּלֶךְ', דְּעָנִי לֵיהּ לְמָרִיהּ בִּקְרָבָא. אַף חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, בִּקֵּשׁ אָבִיו לַעֲשׂוֹת לוֹ כֵּן, אֶלָּא שֶׁסָּכְתָה אִמּוֹ סָלָמַנְדְּרָא. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: יוֹדְעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאֵין בָּה מַמָּשׁ, וְלֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֶלָּא לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא. מַתִּיב רַב מְשַׁרְשִׁיָּא: (ירמיהו י״ז:ב׳) "כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם" וְגוֹ', וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין עַל בְּנוֹ. בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵּיהּ. תָּא שְׁמַע: (ויקרא כ״ו:ל׳) "וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם", אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ הַצַּדִּיק הָיָה מְחַזֵּר עַל תְּפוּחֵי רָעָב שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, פַּעַם אַחַת מָצָא תִּינוֹק, שֶׁהָיָה תָּפוּחַ וּמֻטָּל בָּאַשְׁפָּה, אָמַר לוֹ: מֵאֵיזֶה מִשְׁפָּחָה אַתָּה? אָמַר לוֹ: מִמִּשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית אֲנִי. אָמַר לֵיהּ: כְּלוּם נִשְׁתַּיֵּר מֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה? אָמַר לוֹ: לָאו, חוּץ מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ: אִם אֲנִי מְלַמְּדְךָ דָּבָר שֶׁאַתָּה חַי בּוֹ, אַתָּה לָמֵד? אָמַר לוֹ: הִין. אָמַר לוֹ: אֱמֹר בְּכָל יוֹם "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד". אָמַר לוֹ: (עמוס ו׳:י׳) "הָס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם ה'", שֶׁלֹּא לִמְּדוּהוּ אָבִיו וְאִמּוֹ. מִיָּד הוֹצִיא יִרְאָתוֹ מֵחֵיקוֹ, וּמְנַשְּׁקָהּ וּמְחַבְּקָהּ, עַד שֶׁנִּבְקְעָה כְּרֵסוֹ, וְנָפְלָה יִרְאָתוֹ [לָאָרֶץ], וְנָפַל הוּא עָלֶיהָ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלוּלֵיכֶם". בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵּיהּ. תָּא שְׁמַע: (נחמיה ט׳:ד׳-ה׳) "וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל ה' אֱלֹהֵיהֶם", מַאי אָמוּר? אָמַר רַב יְהוּדָה, וְאִי תֵּימָא רַבִּי (יוחנן) [יוֹנָתָן]: בַּיָיא, בַּיָיא, הַיְנוּ דְּאַחְרוּבָא לְבֵיתָא, וְקַלְיָא לְהֵיכָלָא, וְקַטְלִינְהוּ לְצַדִּיקַיָּא, וְאַגְלִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מֵאַרְעַיְהוּ, וַעֲדַיִן הוּא מְרַקֵּד בֵּינָן, כְּלוּם יְהַבְתֵּיה לָן, אֶלָּא לְקַבּוּלֵי אַגְרָא, לָא אִיהוּ בָּעִינָן, וְלָא אַגְרֵיהּ בָּעִינָן! (וכו' עד בקרובתיה, כדאיתא ביומא פרק בא לו.) [בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵּיהּ. יַתְבֵי תְּלָתָא יוֹמָא בְּתַעֲנִיתָא, בָּעוּ רַחֲמֵי, נָפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא, דַּהֲוָה כְּתִיב בָּהּ: 'אֱמֶת'. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שְׁמַע מִינָהּ, חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'אֱמֶת'. נָפַק כְּגוּרְיָא דְּנוּרָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. אָמַר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: הַיְנוּ יִצְרָא דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. בַּהֲדֵי דְּקָתַּפְסֵי לֵיהּ, אִישְׁתַּמִּיט בִּינִיתָא מִינֵיהּ, וְאָזַל קָלֵיהּ בְּאַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי. אָמְרוּ: הֵיכִי נַעָבִיד? דִּילְמָא מִשְּׁמַיָּא מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ. אָמַר לְהוּ נָבִיא: שַׁדְיוּהָ בְּדוּדָא דְּאַבְרָא, וְכַסְּיוּהָ בְּאַבְרָא, דְּשָׁיִיף קָלֵיהּ, דִּכְתִיב: (זכריה ה׳:ח׳) "וַיֹּאמֶר: זֹאת הָרִשְׁעָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ". אַמְרֵי: הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא, נִבָּעִי רַחֲמֵי אַיִצְרָא דַּעֲבֵרָה. בָּעוּ רַחֲמֵי, אִימְסַר בְּיָדַיְהוּ, חַבְשׁוּהָ תְּלָתָא יוֹמֵי, אִיבָּעוּ בֵּיעָתָא בַּת יוֹמָא לְחוֹלֶה*), וְלָא אַשְׁכְּחוּ. אַמְרֵי: הֵיכִי נַעָבִיד? נִבָּעוּ פַּלְגָא, פַּלְגָא מֵרְקִיעָא לָא יַהֲבֵי. כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵיהּ, אַהֲנִי בֵּיהּ דְּלָא אִיגְרוּ אִינִישׁ בִּקְרוֹבְתֵיהּ]. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּגוֹיָה [עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים] אַחַת, שֶׁהָיְתָה חוֹלָה בְּיוֹתֵר, אָמְרָה: אִם תַּעֲמֹד הַהִיא אִשָּׁה מֵחָלְיָהּ, תֵּלֵךְ וְתַעֲבֹד לְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. עָמְדָה, וְעָבְדָה לְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה לִפְעוֹר, שָׁאֲלָה לַכְּמָרִים: בַּמָּה עוֹבְדִים לְזוֹ? אָמְרוּ לָהּ: אוֹכְלִין תְּרָדִין, וְשׁוֹתִין שֵׁכָר, וּמַתְרִיזִין בְּפָנֶיהָ. אָמְרָה: מוּטָב שֶׁתַּחֲזֹר הַהִיא אִשָּׁה לְחָלְיָהּ, וְלֹא תַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ. אַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵינָם כֵּן, (במדבר כ״ה:ה׳) "הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר", כְּצָמִיד פָּתִיל. (דברים ד׳:ד׳) "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם", כִּשְׁתֵּי תְּמָרוֹת הַדְּבוּקוֹת זוֹ בְּזוֹ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: "הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר", כְּצָמִיד עַל יְדֵי אִשָּׁה. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם", דְּבוּקִים מַמָּשׁ.