איוב לא:לב מדרש: אוצר מדרשים, רות רבה, רות רבה (לרנר) ושמות רבה

ל״ט) בארבעה כתיב יראי ה׳: אברהם, ויוסף, ואיוב, ועובדיהו. באברהם – כתיב עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כ״ב:י״ב), ביוסף – כתיב את האלהים אני ירא (שם מ״ב), באיוב – כתיב איש תם וישר וירא אלהים, בעובדיה – כתיב כי עבדך היה ירא את ה׳). (מלכים ב ד׳:א׳), וכי כל הצדיקים לא היו יראים את ה׳? אלא ללמד שהיתה יראתן של אלו בטובת נפש ונדבת לב, אברהם היה מאכיל לכל עובר ושב שנאמר ויטע אשל בבאר שבע (בראשית כ״א:ל״ג), יוסף כלכל את אביו ואת אחיו ואת טפם שנאמר ויכלכל יוסף את אביו וגו׳ (שם מ״ז), איוב היה מאכיל ומשקה לכל עובר ושב והיה ביתו פתוח לרוחה שנאמר בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח (איוב ל"א ל"ב), עובדיהו כלכל מאה נביאים שנאמר וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם (מ״א י"ח י"ג), ולמה לחם ומים? מלמד שהמים היו קשין עליו יותר מן הלחם ולא היתה בו צרת עין.

שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְנָה (רות א, יב), רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי חֲנִינָא, בְּשָׁלשׁ מְקוֹמוֹת כְּתִיב כָּאן (רות א, ח): שֹׁבְנָה, (רות א, יא): שֹׁבְנָה, (רות א, יב): שֹׁבְנָה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁדּוֹחִין אֶת הַגֵּר, וְאִם הִטְרִיחַ יוֹתֵר מִכָּאן מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק (איוב לא, לב): בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאל וּמְקָרֵב בִּימִין. כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִמְדָךְ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאֵין תַּשְׁמִישׁ בַּיּוֹם אֶלָּא בַּלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, יד): בָּעֶרֶב הִא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה, וּכְתִיב: גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ.

שבנה בנותי לכנה (רות א: יב) ר' שמואל [בר חייא ב"ר יודן בשם ר' חנינא] אמר, בשלשה מקומות כתיב כאן שבנה (שם: ח), שבנה (שם: יא) שבנה (שם: יב), כנגד שלשה פעמים שדוחים את הגר, ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו. א"ר יצחק, בחוץ לא ילין גר (איוב לא: לב), לעולם יהא אדם דוחה בשמאל וימין, ומקרב בימין. כי זקנתי מהיות לאיש א"ר יוחנן, למדתך תורה דרך ארץ שאין תשמישה של מטה אלא (באר"ץ) בלילה, הה"ד וישכב עמה בלילה ההוא (בראשית ל: טז). ואומר, בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים (אסתר ב: יד). וכתי', גם הייתי הלילה לאיש.