במדבר א:יט מדרש: במדבר רבה ומדרש לקח טוב

אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר ב, לב), בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁהֲרֵי כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶשְׁבּוֹן יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע פְּעָמִים בַּדְּגָלִים, שְׁתֵּי פְּעָמִים בִּפְרָט וּשְׁתֵּי פְעָמִים בִּכְלָל, וְעוֹד מָנָה כָּל דֶּגֶל וְדֶגֶל בִּכְלָל וּפְרָט, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה הָיוּ חֲבִיבִין לְפָנָיו, שֶׁהֵם הָיוּ צִבְאוֹתָיו וְרוֹצֶה לִמְנוֹתָן כָּל שָׁעָה, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְגֻלָּה חֲבִיבָה עָלָיו בְּיוֹתֵר וְהוּא מוֹנֶה וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה עַד כַּמָּה פְּעָמִים, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע חֶשְׁבּוֹנָהּ וְיִשְׂמַח בָּהּ עַל כָּל מִנְיָן וּמִנְיָן. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בִּזְכִירַת מִנְיַן יִשְׂרָאֵל לוֹמַר כָּךְ צְבָאוֹת יֵשׁ לִי בְּעוֹלָמִי שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנִי וּמִתְנַחֵם בָּהֶם. (במדבר ב, לג): וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וגו' כְּשֵׁם שֶׁאוֹמֵר בְּמִנְיַן יִשְׂרָאֵל (במדבר א, יט): כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁשִֹּׂמְחָה הָיְתָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, לְפִי שֶׁהַלְוִיִּם לֹא נִמְנוּ עִמָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִכְלוּ עִמָּהֶם בַּגְּזֵרָה.

פס'. בני שמעון למשפחותם. רבי (ישמעאל) אומר (בראשית מו) שאול בן הכנענית הוא זמרי בן סלוא שהכליא עונות משפחתו. ומה שמו שלומיאל בן צורישדי. שהיה במפקד במדבר סיני. ואל תתמה שהרי שאול בן הכנענית היה מיורדי מצרים והיה עד סוף ארבעים שנה של מדבר. והא כתיב (שמות א׳:ו׳-ז׳) וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא. תשובתך שהרי סרח בת אשר היתה מיורדי מצרים וחיית והיא נחשבת בערבות יריחו. ואין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ: