במדבר ט:טו מדרש: עין יעקב, שיר השירים רבה, ספרא ובמדבר רבה

וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ עַד־בֹּֽקֶר׃

עין יעקב

אֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה, דְּאָמַר אַבַּיֵי: מִנַּיִן דְּאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר ט) "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן", בַּיּוֹם מְקִימוֹ, אֲבָל בַּלַּיְלָה אֵין מְקִימוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

שיר השירים רבה

שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי, וְנָאוָה בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי. שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שְׁחוֹרָה אֲנִי בִּפְנֵי עַצְמִי, וְנָאוָה בִּפְנֵי קוֹנִי, דִּכְתִיב (עמוס ט, ז): הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם בִּפְנֵיכֶם, אֲבָל אַתֶּם לִי כִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה'. דָּבָר אַחֵר, שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם, וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם (יחזקאל כ, ח): וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי, וְנָאוָה אֲנִי בְּמִצְרַיִם, בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם הַמִּילָה, דִּכְתִיב (יחזקאל טז, ו): וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, זֶה דַּם הַפֶּסַח, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, זֶה דַּם הַמִּילָה. דָּבָר אַחֵר, שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ז): וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף. וְנָאוָה אֲנִי בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כד): וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה לֵאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה. וְנָאוָה אֲנִי בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כה): וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. שְׁחוֹרָה אֲנִי בִּרְפִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ז): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה, וְנָאוָה אֲנִי בִּרְפִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, טו): וַיִּבֶן משֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, יט): יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב. וְנָאוָה אֲנִי בְּחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מ): כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר. וְנָאוָה אֲנִי בַּמִּדְבָּר בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט, טו): וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּמְרַגְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, לב): וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ. וְנָאוָה אֲנִי בִּיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב, יב): בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי. שְׁחוֹרָה אֲנִי בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, א): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים. וְנָאוָה אֲנִי בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּעָכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, א): וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם. וְנָאוָה אֲנִי בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז, יט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד. שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. וְנָאוָה אֲנִי בְּמַלְכֵי יְהוּדָה. אִם בַּשְּׁחוֹרִים שֶׁהָיוּ שֶׁלִּי כָּךְ אֲנִי נָאוָה, בַּנְּבִיאִים שֶׁלִּי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
שאל רבBookmarkShareCopy

שיר השירים רבה

לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בְּמִצְרַיִם וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת. לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ, בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם הַמִּילָה, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה הַמְיֻחָד וְהַגִּבּוֹר שֶׁבִּשְׁבָטַיִּךְ. דָּבָר אַחֵר, לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בַּיָּם וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ, שֶׁעֲמַדְתֶּם לְפָנַי עַל הַר סִינַי וַאֲמַרְתֶּם (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה הַמְיֻחָד וְהַגִּבּוֹר שֶׁבִּשְׁבָטַיִךְ. דָּבָר אַחֵר, לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בַּמִּדְבָּר וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ, בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט, טו): וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן. בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה הַמְעֻלֶּה בַּשְּׁבָטִים. אִית דְּאָמְרֵי נְשֵׁי דּוֹר הַמִּדְבָּר כְּשֵׁרוֹת הָיוּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עָמְדוּ וְנִמְלְכוּ עַצְמָן וְלֹא נָתְנוּ כְּלוּם מִנִּזְמֵיהֶן לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת לָהֶן מִיָּד נָעֲלוּ דַּלְתוֹתֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר, לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בַּמְרַגְּלִים וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת, זֶה יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב, יב): בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו' בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה הַמְיֻחָד וְהַגִּבּוֹר שֶׁבִּשְׁבָטַיִךְ. דָּבָר אַחֵר, לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵב אֶחָד הָיָה לָכֶם בַּשִּׁטִּים, וּנְתַתֶּם לִי שְׁנֵי לְבָבוֹת, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַד מֵעֵינַיִךְ, זֶה פִּנְחָס, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל לא): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה. בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ, זֶה משֶׁה.
שאל רבBookmarkShareCopy