בראשית טו:טו מדרש: שמות רבה, אוצר מדרשים, פסיקתא דרב כהנא ותנחומא בובר

ואלה שמות בני ישראל, על שם גאולת ישראל נזכרו כאן. ראובן, שנאמר (שמות ג, ז): ראה ראיתי את עני עמי. שמעון, על שם (שם ב, כד): וישמע אלהים את נאקתם. לוי, על שם שנתחבר הקדוש ברוך הוא לצרתם (שם ג, ב) מתוך הסנה, לקים מה שנאמר (תהלים צא, טו): עמו אנכי בצרה. יהודה, על שם שהודו להקדוש ברוך הוא. יששכר, שנתם להם הקדוש ברוך הוא שכר שעבודם, ביזת מצרים וביזת הים, לקים מה שנאמר (בראשית טו, יד): ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. זבולון, על שם שהשכין הקדוש ברוך הוא שכינתו בקרבם, שנאמר (שמות כה, ח): ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ואין זבולון אלא בית המקדש, שנאמר (מ"א ח, יג): בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. ובנימין, על שם (שמות טו, ו): ימינך ה' נאדרי בכח. דן, על שם (בראשית טו, יד): וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. נפתלי, על שם תורה ומצוות, שנתן להם הקדוש ברוך הוא, שכתוב בהם (תהלים יט, יא): ומתוקים מדבש ונופת צופים. גד, על שם המן שהאכילם הקדוש ברוך הוא, שהוא (שמות טז, לא): כזרע גד. אשר, על שם שהיו מאשרין אותן כל שומעי גאולתן וגדולתן, דכתיב (מלאכי ג, יב): ואשרו אתכם כל הגוים, כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות. יוסף, על שם שעתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף ולגאול את ישראל ממלכות הרשעה, כשם שגאל אותם ממצרים, דכתיב (ישעיה יא, יא-טז): והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו וגו', וכל הענין:

אחר כך נשא משה את עיניו וראה את גבריאל והשתחוה משה ויצא, אמר הקב״ה לגבריאל לך עם משה והראה לו את גן עדן. בא משה ונכנס לג״ע, באו שני מלאכים לפניו ואמרו לו הגיע זמנך שבאת לכאן? אמר להם, לא הגיע זמני אלא באתי לראות מתן שכרן של צדיקים בג״ע, פתחו ואמרו אשריך משה שזכית לבא לכאן, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה׳ אלהיו, שככ״ה בגימטריא מש״ה. כשנכנס משה לג״ע ראה מלאך אחד שהיה יושב תחת עץ החיים ושמו שמשיאל שר של ג״ע ובא משה אצלו, אמר לו מי אתה, א״ל אני משה בן עמרם, א״ל למה באת לכאן, א״ל באתי שאראה מתן שכרן של צדיקים בג״ע, אמר הקב״ה לשמשיאל לך עם משה והראה לו את גן עדן. אח״כ תפס ביד משה והוליכו לפניו, והביט משה וראה שבעים כסאות קבועות זה עם זה, כולם מאבן טובה ומרגליות טובות, ורגליהם מזהב ומפז נופך ספיר ויהלום, וכל כסא וכסא ששים מלאכי השרת משרתים אותו, שאל משה לשמשיאל זה הכסא למי הוא, א"ל לאברהם אביך, בא משה אצל אברהם א״ל הגיע זמנך שבאת לכאן? א"ל לאו, אלא באתי שאראה מתן שכרן של צדיקים בגן עדן. פתח אברהם ואמר הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו. בא אצל יצחק וכך השיבו, בא אצל יעקב וכך השיבו. שאל משה לשמשיאל וא״ל כמה ארכה של גן עדן, א"ל אין חקר ואין מספר לג״ע ולכסאות שבו, וכל כסא וכסא ששים מלאכי השרת משמשים אותו, ואין זה דומה לזה, ויש מהם כסאות של כסף, ויש מהם כסא של מרגליות, א״ל כסא של מרגליות למי הוא, א"ל לת״ח המצערים עצמם בתורה, וכסא של כדכד למי הוא, א״ל לצדיקים גמורים, וכסא של זהב למי הוא, א״ל לבעלי תשובה, וכסא של כסף למי הוא, א״ל לגרי צדק. והכסא של נחשת למי הוא, א״ל למי שהוא רשע ואביו צדיק או למי שהוא צדיק ואביו רשע, כי בזכות הבן יתן לו הקב״ה גן עדן, כמו תרח שנתן לו הקב״ה גן עדן בזכות אברהם והושיבו על כסא של נחשת שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (בראשית ט״ו ט״ו).

מ״א) ארבעה לא הזכיר להם הקב״ה מיתה והם הזכירו לעצמן מיתה, ואלו הן: אברהם, ויעקב, ומשה, ודוד. באברהם – כתיב ויאמר אברם ה׳ אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי (בראשית י״ד), אמר לו הקב״ה אני לא הזכרתי עליך מיתה ואתה אמרת ואנכי הולך ערירי, תשובתך – ואתה תבא אל אבותיך בשלום (שם ט״ו). ביעקב – כתיב ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם (שם מ״ו), אמר לו הקב״ה אני לא הזכרתי עליך מיתה ואתה אמרת אמותה הפעם, תשובתך – ויקרבו ימי ישראל למות (שם מ״ז), וכך במשה כתיב ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג (במדבר י״א), תשובתך – הן קרבו ימיך למות (דברים ל״א). בדוד – כתיב הודיעני ה׳ קצי (תהלים ל״ט), אמר לו הקב״ה אני לא הזכרתי עליך מיתה ואתה אמרת הודיעני ה׳ קצי, תשובתך – ויקרבו ימי דוד למות (מ״א ב׳).