אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ (פ)
מדרש תנחומא
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם וְגוֹ', אַחֲרֵי כֵן וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת.
תנחומא בובר
ויהי כל הארץ שפה אחת, מה כתיב למעלה מן הענין, אלה משפחות בני נח (שם י לב), ואחר כך ויהי כל הארץ שפה אחת, אמר שלמה אם תכתוש את האויל במכתש [בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו] (משלי כז כב), מי שהוא מכה את האויל עם שהוא מעלה את השבט להיות שונה לו הוא שוכח את הראשון, בתוך הריפות בעלי, עם שהוא מעלה את הראשון כבר נשכח, אפילו כן לא תסור מעליו אולתו.
אגדת בראשית
[ג] ד"א ואלה הגוים. זש"ה אמרו הושיענו אלהי ישענו וגו' (דה"א טז לה), אמרו לו ישראל רבון כל העולמים, עד אימתי א"ה שולטין עלינו, עד אימתי משעבדין אותנו, וכן דוד אומר עד אנה ירום אויבי עלי (תהלים יג ג), אמר להם הב"ה הדבר תלוי בכם, עשו תשובה ואני מכלה אותם, שנא' לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי (שם פא יד טו). אמרו לו ישראל, וכשתעשה אנו מקלסין אותך, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' (תהלים קד לה).