בראשית כ:ב מדרש: מדרש לקח טוב, פרקי דרבי אליעזר, בראשית רבה ופסיקתא רבתי

והבאת עלינו אשם. שהאשם בא על מעילת השוגג. אבל באברהם כתיב כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה (בראשית כ ט). כי באברהם פשע. דכתיב וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה (שם שם ב). אבל רבקה לא לקחה לאלתר. והיה בדעתו לשדך עליה כדרך המלכות. והוא שוגג בדבר. כי בחזקת פנויה היה משדך עליה. לכך נאמר אשם.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: (שָׂרָה הָיְתָה אֵשֶׁת פַּרְעֹה,) מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ כָּתַב לָהּ בִּשְׁטַר כְּתֻבָּתָהּ כָּל מָמוֹנוֹ, בֵּין כֶּסֶף בֵּין זָהָב בֵּין עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת, וְכָתַב לָהּ אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן לַאֲחֻזָּה. לְפִיכָךְ יָשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, בְּאֶרֶץ שָׂרָה אִמָּם. וְכָתַב לָהּ אֶת הָגָר בִּתּוֹ מִפִּלַגְשׁוֹ שִׁפְחָה. וּמִנַּיִן שֶׁהָיְתָה הָגָר בִּתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה מִפִּלַגְשׁוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ, וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר״. וְהִשְׁכִּים פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר וְנִבְהַל שֶׁלֹּא קָרַב אֵלֶיהָ, וְשָׁלַח וְקָרָא לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: ״הֲרֵי אִשְׁתְּךָ שָׂרַי לְפָנֶיךָ וְכָל שְׁטַר כְּתֻבָּתָהּ עִמָּהּ, קַח וָלֵךְ וְאַל תַּעֲמֹד בָּאָרֶץ הַזֹּאת״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ״. ״וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים״ מֵעֲבֹר אַבְרָהָם לָבֹא אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן. גָּר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּפֵשׁ שָׁם וְהָלַךְ. וְהַכֹּל צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁלַח אֲבִימֶלֶךְ וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה, סָבוּר לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה״.

וְנַעֲשָׂה אֲבִימֶלֶךְ וְכָל נְקֵבוֹת בֵּיתוֹ, אֲפִלּוּ עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, עֲקָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עָצֹר עָצַר ה'״. וַיֵּרֶד מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ עָלָיו. אָמַר לוֹ אֲבִימֶלֶךְ: ״זֶה דִּין אֱמֶת וּמִשְׁפָּט אֱמֶת לְהָרְגֵנִי עַד שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי? הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג?״ אָמַר לוֹ: ״הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא״.